סכנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
*שתיית משקה שנשאר גלוי במשך כל הלילה, כי אולי שתה משם [[נחש]] והשאיר ארסו. | *שתיית משקה שנשאר גלוי במשך כל הלילה, כי אולי שתה משם [[נחש]] והשאיר ארסו. | ||
* | *לשתות [[מים]] מ[[נהר]] או ממקור מים אחר בלילה, כי אולי יש שם עלוקה. | ||
[[קטגוריה:מנהגים כללי]] | [[קטגוריה:מנהגים כללי]] | ||
גרסה מ־00:36, 16 באוקטובר 2020
על פי התורה, על האדם לשמור את עצמו מכל סכנה, העלולה לסכן את גופו, עד שאמרו חז"ל: "חמירא סכנתא מאיסורא", כלומר חובה על האדם להזהר מספק סכנה, יותר מאשר עליו להזהר מספק עבירה.
הרבי הורה, כי כל כללי הפצת המעיינות אינם חלים במקרים של ספק סכנה, כך למשל, הורה הרבי כי אין להפיץ חסידות במקום בו יש התנגדות חריפה לחסידות, בו איימו ואף היכו בפועל חסידים שהפיצו את תורת החסידות.
איסור אכילת דגים בחלב
במפרשי השולחן ערוך יורה דעה סימן פז מובא שיש ליזהר מלאכול דגים בחלב משום סכנה, ומכל מקום עם חמאה מותר. וכך נהגו חסידי חב"ד.
הרבי] ברשימות כותב כי "איסור אכילת דגים בחלב מפני הסכנה שנזכר בבית יוסף חושבין לפליטת הקולמוס, אבל בכל זאת נזהרין בזה, ולכן מערבין עוד מה (חמאה) - כל זה הוראה מאדמו"ר הצמח צדק".
ובנוגע לדגים עם גבינה, מובא בפתחי תשובה שם בשם רבינו בחיי שגם בזה יש להחמיר, ובין רבני אנ"ש יש מחמירים ויש מקילין.