תפילת העמידה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי" |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית. | '''תפילת העמידה''', או תפילת '''שמונה עשרה''' (על שם מספר ברכותיה) תוקנה על ידי עזרא הסופר ובית דינו ("אנשי כנסת הגדולה") בזמן חורבן [[בית המקדש הראשון]] לאחר שגלו ישראל מעל אדמתם על ידי נבוכדנאצר הרשע, התערבו בין הגוים, ולא ידעו כולם לערוך תפילה כראוי, עמדו ותקנו נוסח תפילה קבוע לכולם, והוא עיקרה של כל אחת משלשת התפילות, [[שחרית]] [[מנחה]] וערבית. | ||
בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור, ובשלש האחרונות הודיה לה' | בתפילת זו יש שמונה עשרה ברכות בימות החול. בשלש הראשונות יש שבחים לה', בשתים עשרה (ועוד ברכה אחת "ולמלשינים" נוספה בשלב מאוחר יותר) האמצעיות בקשות לצרכי האדם והצבור, ובשלש האחרונות הודיה לה'. בימי שבת וחג יש בה רק שבע ברכות. | ||
תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. | תפילה זו נקראת גם בשם "תפילת לחש", כיון שמתפללים אותה בשקט, באופן שרק המתפלל עצמו משמיע לאזניו את המילים. | ||