ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה ראשונית) |
(המשך עריכה) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף. | הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף. | ||
===בבא ראשונה=== | ===בבא ראשונה=== | ||
*עולם רוחני - [[אצילות]] | *עולם רוחני - [[אצילות]]. | ||
*אות משם הוי' [[יו"ד]] | *אות משם הוי' - [[יו"ד]]. | ||
*דרגה בנשמה - | *דרגה בנשמה - [[נפש]]. | ||
*אור אלוקי - | *אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | ||
הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם. | |||
===בבא שניה=== | ===בבא שניה=== | ||
*עולם רוחני - | *עולם רוחני - [[בריאה]]. | ||
*אות משם הוי' - | *אות משם הוי' - [[ה"א (עילאה)]]. | ||
*דרגה בנשמה - | *דרגה בנשמה - [[רוח]]. | ||
*אור אלוקי - | *אור אלוקי - [[ממלא כל עלמין]]. | ||
===בבא שלישית=== | ===בבא שלישית=== | ||
*עולם רוחני - | *עולם רוחני - [[יצירה]]. | ||
*אות משם הוי' - | *אות משם הוי' - [[וא"ו]]. | ||
*דרגה בנשמה - | *דרגה בנשמה - [[נשמה]]. | ||
*אור אלוקי - | *אור אלוקי - [[סובב כל עלמין]] | ||
===בבא רביעית=== | ===בבא רביעית=== | ||
*עולם רוחני - | *עולם רוחני - [[עשיה]]. | ||
*אות משם הוי' - | *אות משם הוי' - [[ה"א (תתאה)]]. | ||
*דרגה בנשמה - | *דרגה בנשמה - [[חיה]] ([[יחידה]]). | ||
*אור אלוקי - | *אור אלוקי - [[עצמות]]. | ||
גרסה מ־19:13, 14 בדצמבר 2009
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
ארבע בבות (או ניגונו של אדמו"ר הזקן ולפעמים גם ניגונו של הרב) הוא הניגון היסודי והראשי של חסידי חב"ד אותו יצר וחיבר אדמו"ר הזקן עוד בהיותו אצל מורו ורבו המגיד ממעזריטש, אך שיכללו לאחר התמנותו לרבי.
בניגון זה עמקות גדולה וכל תנועה ותנועה שלו מכוונת לעניין רוחני נעלה. חסידי חב"ד זהירים לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים מיוחדים כמו: יום אחרון של שלושת הרגלים, פורים, י"ט כסלו, י"ב תמוז וכדומה. נהוג לנגן ניגון זה בשעת החופה כאשר מובילים את החתן, וכאשר מסובבים את הכלה סביב החתן.
אמר אדמו"ר הריי"צ בשיחה: "כשמנגנים את הניגון בהתעוררות פנימי זהו זמן המוכשר לתשובה והתקשרות וכשמנגנים את הניגון עם טהרת הלב, אחר תרומת הדשן נכונה בתיקון חצות לאחר קריאת שמע שעל המיטה באמיתיות ואחר תפילה במאמץ עמוק אפשר לפעול ישועה פרטית בבנים וחיים".
ארבעת בבותיו של הניגון מכווונים נגד ארבעה עולמות רוחניים; אצילות, בריאה, יצירה ועשיה - כל אחד מעולמות אלו מכוונים לאות אחת משם הוי'.
ניגון זה הוא ניגון ראשון בספר הניגונים.
משמעות הניגון
כל אחד מארבעת הקטעים בניגון מקביל למספר עניינים (כדלקמן):
הניגון מיוסד על סדר עליה מלמטה למעלה, על דרך התפילה שמתחילה בברוך שאמר, ממשיכה בפסוקי דזמרה, ברכות ק"ש, קריאת שמע ושמונה עשרה. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך פנימית או או בדרך מקיף.
בבא ראשונה
- עולם רוחני - אצילות.
- אות משם הוי' - יו"ד.
- דרגה בנשמה - נפש.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
הבבא הראשונה פועלת העתקה והעמקה. תחילת הניגון עושה הזזה הוא נותן תזוזה מהמקום שייצאו מהסביבה החולין. המשך הבית הראשון פועל העמקה, להתבונן על מה צריך אותו ועל מה מציאותו בעולם.
בבא שניה
- עולם רוחני - בריאה.
- אות משם הוי' - ה"א (עילאה).
- דרגה בנשמה - רוח.
- אור אלוקי - ממלא כל עלמין.
בבא שלישית
- עולם רוחני - יצירה.
- אות משם הוי' - וא"ו.
- דרגה בנשמה - נשמה.
- אור אלוקי - סובב כל עלמין
בבא רביעית
- עולם רוחני - עשיה.
- אות משם הוי' - ה"א (תתאה).
- דרגה בנשמה - חיה (יחידה).
- אור אלוקי - עצמות.