שמחת תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[תמונה:" ב־"[[קובץ:") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]] | [[קובץ:שמחת תורה.jpg|שמאל|ממוזער|350px|צילום נדיר מ[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב[[מוצאי שמחת תורה]]. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ה[[התוועדות]] בשנת [[תשכ"ח]], בזמן שב-[[770]] ה[[חג]] היה בעיצומו]] | ||
[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | [[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות בשמחת תורה. ציור: [[זלמן קליינמן]]]] | ||
'''שמחת תורה''' | '''שמחת תורה''' הוא [[חג]] הנחגג ביום האחרון שאחר סיום [[חג הסוכות]], ובו מציינים את קריאת פרשת [[וזאת הברכה]] החותמת את [[קריאת התורה]] של כל [[פרשת השבוע|פרשיות התורה]], וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. ב[[ארץ ישראל]] נחגג יום זה יחד עם [[שמיני עצרת]], ב[[כ"ב בתשרי]]; וב[[חוץ לארץ]] יום זה הוא ה[[יום טוב שני של גלויות|חג השני]] שלמחרת שמיני עצרת, ב[[כ"ג בתשרי]]. | ||
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת ה[[שמחה]] לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/782.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב].}}. | |||
===סדר החג ומנהגיו== | |||
===הקפות=== | |||
== | |||
== | |||
[[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | [[קובץ:הקפות.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ציור המתאר את ההקפות שערך [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], במהלך גלותו ב[[צ'אילי]].]] | ||
{{ערך מורחב|הקפות}} | |||
'''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה. | '''הקפות''', הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום [[שמחת תורה]] בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה. | ||
| שורה 50: | שורה 15: | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] שאל פעם את אביו [[אדמו"ר מהר"ש]]: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו ה[[גוף]] וה[[נפש הבהמית]]. רוקדים עם [[ספר תורה|ספר התורה]] ב[[שמחה]], ב[[מוח|ראש]] פתוח וב[[לב]] פתוח, אבל ב[[פנימיות]] נוזלות דמעות של [[דם]]{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=158 עמוד נה].}}. | ||
==הקפות שניות== | ===הקפות שניות=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}} | ||
על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. | על יסוד הנהגת [[האריז"ל]], נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה. | ||
| שורה 57: | שורה 22: | ||
המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם. | המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם. | ||
==מהותו של החג== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
===שמחה על הלוחות האחרונות=== | |||
בשמחת תורה שמחים על ה[[לוחות הברית|לוחות האחרונות]], שניתנו ב[[יום הכיפורים]]{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/53/429&search=%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA+%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב].}}. | |||
=== ביאור שם החג === | |||
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים: | |||
(א) ה[[תורה]] היא ב[[שמחה]], ולכן שמחים גם [[ישראל]] בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה. | |||
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/3/26&search=%D7%96'+%D7%90%D7%93%D7%A8 תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א].}}. | |||
=== שמחה כללית לכל השנה === | |||
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני [[חודש תשרי]] הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד. | |||
וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/9/83&search=%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%94 תורת מנחם תשי"ג עמ' 94].}}. | |||
== ניגונים לשמחת תורה == | == ניגונים לשמחת תורה == | ||
גרסה מ־19:46, 11 באוקטובר 2020
שמחת תורה הוא חג הנחגג ביום האחרון שאחר סיום חג הסוכות, ובו מציינים את קריאת פרשת וזאת הברכה החותמת את קריאת התורה של כל פרשיות התורה, וחוגגים ושמחים לרגל הסיום. בארץ ישראל נחגג יום זה יחד עם שמיני עצרת, בכ"ב בתשרי; ובחוץ לארץ יום זה הוא החג השני שלמחרת שמיני עצרת, בכ"ג בתשרי.
רבותינו נשיאנו דיברו רבות במעלתו של החג, שממנו נמשכת השמחה לכל השנה, ולכן יש להזהר לנצל את הזמן ביום זה ככל האפשר לשמחה וריקודים[1].
=סדר החג ומנהגיו
הקפות
| ערך מורחב – הקפות |
הקפות, הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום שמחת תורה בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.
שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת המידות, ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.
אדמו"ר הצמח צדק שאל פעם את אביו אדמו"ר מהר"ש: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו הגוף והנפש הבהמית. רוקדים עם ספר התורה בשמחה, בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם[2].
הקפות שניות
|
| ערך מורחב – הקפות שניות |
על יסוד הנהגת האריז"ל, נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.
הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים.
המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם.
מהותו של החג
שמחה על הלוחות האחרונות
בשמחת תורה שמחים על הלוחות האחרונות, שניתנו ביום הכיפורים[3].
ביאור שם החג
בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:
(א) התורה היא בשמחה, ולכן שמחים גם ישראל בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.
(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה[4].
שמחה כללית לכל השנה
הרבי מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד. וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה. מסיבה זו צריכה השמחה להיות למעלה מטעם ודעת, בקבלת עול - על ידי הריקודים[5].
ניגונים לשמחת תורה
- ניגון על הסלע הך
- ניגון סטאוו יא פיטו
- ניגון להקפות
- ניגון או ווא דיע מי ניעאוטנים
- ניגון האסא דינא האסא
- ביום שמחת תורה, אחר קריאת התורה: ניגון אשריכם ישראל
- לסעודה: ניגון הופ קוזק
ראו גם
קישורים חיצונים
- שמחת תורה, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- הגיגים ופרפאות על פי קונטרס ההקפות, שיחת הרבי לתלמידי הישיבה בסוכה ביום שמיני עצרת ה'תש"ד -
- "השמחה ד'שמחת תורה'" קונטרס בהוצאת ועד חיילי בית דוד - 770, שיחות, יומן ועוד.
- - מה זה שמחת תורה? ומה עושים בו?
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפב.
- ↑ ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמוד נה.
- ↑ אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב.
- ↑ תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א.
- ↑ תורת מנחם תשי"ג עמ' 94.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |