![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
הושענות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]] | [[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]] | ||
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]] | [[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]] | ||
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]] | [[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]] | ||
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את | '''הושענות''' הוא מנהג להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]]. | ||
==בבית המקדש== | ==בבית המקדש== | ||
היו | כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח. | ||
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו | ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות. | ||
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים. | |||
==מנהגים== | ==מנהגים== | ||
===מנהגי חב"ד=== | ===מנהגי חב"ד=== | ||
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]]. | *מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]]. | ||
*לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים את כל [[ספר תורה|ספרי התורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח}} ועומדים איתם על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]]}}. הארון קודש נשאר בכל משך אמירת ההושענות פתוח. | |||
*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט. | *בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט. | ||
*מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שה[[שליח ציבור]] מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך. | *מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שה[[שליח ציבור]] מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר רבי דרייב. | *[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]]. | ||
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/310563 הושענות ב770:כך זה נראה] באתר {{אינפו}} | *[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/310563 הושענות ב770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־21:35, 9 באוקטובר 2020
הושענות הוא מנהג להקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים מידי יום במשך חג הסוכות, במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת.
בבית המקדש
כשהיה בית המקדש קיים, מידי יום בחג הסוכות היו הולכים וכורתים עצי ערבה גבוהים קצת יותר ממזבח החיצון, בעיר מוצא (תחת ירושלים). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
הכהנים היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (בשופרות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים "אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא". ולדעת רבי יהודה, "אני והו הושיעא נא"[1]. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא הושענא רבה היו מקיפים את המזבח שבע פעמים.
מנהגים
מנהגי חב"ד
- מיד אחר אמירת ההלל לפני הקדיש אומרים את הושענות[2]. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי תפילת מוסף.
- לאמירת ההושענות פותחים את ארון הקודש ומוצאים את כל ספרי התורה[3] ועומדים איתם על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת[4]. הארון קודש נשאר בכל משך אמירת ההושענות פתוח.
- בחרוזים שאומרים הקהל והחזן בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות ס - ע ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
- מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שהשליח ציבור מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
- מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות ת[5].
- כשאחד מימי החג חל בשבת, אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
- נוהגים לשיר את הניגון הושיעה את עמך, בסוף ההושענות.
מנהגי הרבי
- נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז באתרוג. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה[6].
- מחזיק את ארבעת המינים בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור[6].
- לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק בלולב), עד שהספרי תורה יחזרו לארון הקודש[6].
