שלמה מנחם מענדל חן

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

הגאון החסיד הרב שלמה מנחם מענדל חן הי"ד נולדש בסוכות תרל"ט [נ"א: תר"מ] בעיירה צ'רניגוב לאביו הגאון רבי דוד צבי הירש חן, רבה של העיירה צ'רניגוב ומחסידי חב"ד הנודעים, המכונה רד"צ.

כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים בליובאוויטש, שם היה לידידו הטוב של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הרש"ב התייחס אליו כאל בן, ובת הסתלקותו של הר"שב הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים.

כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר כי הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הואשלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלולה הי' מפורסם לגאון עולם].

אביו הרד"צ, שהי' מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני!, ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו...." .

בגיל שש כבר ידע את כל התנ"ך בע"פ ואת כל ההביבלוגרפיא של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה הי' בקיא כבר גם בכל הש"ס, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ספרי הרמב"ם ושו"ת חת"ם סופר.

פרופסור גדול ששה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי)

בחודש אדר תרס"ד התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' שבתאי ברמן, חסיד חב"ד וסוחר עשיר מבנדרי שבבסרביה (כיום ברומניה). השדכן, מספרת מסורת המשפחה, הי' אדמו"ר הריי"צ, וכדמי שדכנות קיבל תרומה גדולה לתומכי תמימים ליובאוויטש.

כשנה לאחר נישאויו, בשנת תרס"ו נתפנה מקום רבנות בעיר ניעז'ין, השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כרב העיירה, והוא בן כ"ו בלבד (!).

ר' מענדל נודע כעובד גדול. תפילתו מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.

בקיץ תרס"ט חלה ר' מענדל באפצנדיט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ברגלו, בקושי רב הצליח לחזור לנייעז'ין, ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.

בשנת עת"ר נסע אדמו"ר הרש"ב לאסיפת הרבנים בפטרבורג. כיוון שאדמו"ר הרש"ב היה כבר חלש באותם זמנים, לקח את ר' מענדל כדי לסייע לו. ר'ק מענדל הי' יד ימינו באותה תקופה, הוא סידר את מסמכיו, השתתף בדיונים, הגן עליו ואף נאם בשמו. בפרוטקולי הועידה הוא מוזכר כ"נציגו של הרבי מלובאביץ'" .

בעת משפט בייליס בשנת תער"ב, שאל הרב מזא"ה, האחראי על קו ההגנה את אדמו"ר הרש"ב, מי יוכלו לסייע לו, הרש"ב מנה את רבי לוי יצחק ואת ר' מענדל.

במשך השנים בכל עת מצוא נשלח ר' מענדל ע"י אדמו"ר הרש"ב לענייני הכלל. כאשר בשנת תרע"ז בני ניעז'ין התלוננו לאדמו"ר הרש"ב כי רבם כמעט לא נמצא איתם, וביקשו לשלוח אחר לעסוק בענייני הכלל, ענה להם הרבי כי "הרב דמחנם רב רחומיא וידיד נפשי הרה"ח הרמ"מ יחי' הוא מהמיוחדים המתועדים והראויים להתעסקות כללי, ואין להחליפו באחר" .