שלמה מנחם מענדל חן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
ה[[גאון]] ה[[חסיד]] הרב '''שלמה מנחם מענדל חן''' [[הי"ד]] נולדש ב[[סוכות]] [[תרל"ט]] [נ"א: [[תר"מ]]<nowiki>]</nowiki> בעיירה [[צ'רניגוב]] לאביו הגאון רבי [[דוד צבי הירש חן]], רבה של העיירה צ'רניגוב ומחסידי [[חב"ד]] הנודעים, המכונה '''רד"צ'''.
ה[[גאון]] ה[[חסיד]] הרב '''שלמה מנחם מענדל חן''' [[הי"ד]] נולדש ב[[סוכות]] [[תרל"ט]] [נ"א: [[תר"מ]]<nowiki>]</nowiki> בעיירה [[צ'רניגוב]] לאביו הגאון רבי [[דוד צבי הירש חן]], רבה של העיירה צ'רניגוב ומחסידי [[חב"ד]] הנודעים, המכונה '''רד"צ'''.


כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים ב[[ליובאוויטש]], שם היה לידידו הטוב של [[אדמו"ר הריי"צ]], [[אדמו"ר הרש"ב]] התייחס אליו כאל בן, ובת [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הר"שב]] שאל על ר' מענדל מספר פעמים.
כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים ב[[ליובאוויטש]], שם היה לידידו הטוב של [[אדמו"ר הריי"צ]], [[אדמו"ר הרש"ב]] התייחס אליו כאל בן, ובת [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[הר"שב]] הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים.


כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר<ref>החסיד ר' [[רפאל ווילשאנסקי]] שי' בשם אביו ר' [[בצלאל ווילשאנסקי]] ע"ה, ששמע מעד ראייה</ref> כי הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הואשלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלולה הי' מפורסם לגאון עולם].
כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר<ref>החסיד ר' [[רפאל ווילשאנסקי]] שי' בשם אביו ר' [[בצלאל ווילשאנסקי]] ע"ה, ששמע מעד ראייה</ref> כי הרב [[חיים סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הואשלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלולה הי' מפורסם לגאון עולם].


אביו הרד"צ, שהי' מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני!<ref>"בממלכת היהדות" לבן רד"צ, ר' [[אברהם יהודה חן]]</ref>, ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו...." <ref>עדותה של גב' [[שושנה חן זהבי]] בספר "שושני חן" בעריכת ישראל קראוו מ[[מיאמי]]</ref>.
אביו הרד"צ, שהי' מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני!<ref>"בממלכת היהדות" לבן רד"צ, ר' [[אברהם יהודה חן]]</ref>, ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו...." <ref>עדותה של גב' [[שושנה חן זהבי]] בספר "שושני חן" בעריכת ישראל קראוו מ[[מיאמי]]</ref>.
בגיל שש כבר ידע את כל ה[[תנ"ך]] בע"פ ואת כל ההביבלוגרפיא של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה הי' בקיא כבר גם בכל ה[[ש"ס]], [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי]], ספרי [[הרמב"ם]] ושו"ת חת"ם סופר.
פרופסור גדול ששה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) <ref>עדותו של ר' [[אברהם חן]].</ref>,


בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר עשיר מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה<ref>עדותו של הבן, דובער חן ע"ה</ref>, הי' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שעידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
בחודש [[אדר]] [[תרס"ד]] התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' [[שבתאי ברמן]], [[חסיד]] [[חב"ד]] וסוחר עשיר מ[[בנדרי]] שבבסרביה (כיום ב[[רומניה]]). השדכן, מספרת מסורת המשפחה<ref>עדותו של הבן, דובער חן ע"ה</ref>, הי' [[אדמו"ר הריי"צ]], וכדמי [[שעידוך|שדכנות]] קיבל תרומה גדולה ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]].


כשנה לאחר נישאויו, בשנת [[תרס"ו]] נתפנה מקום רבנות בעיר [[ניעז'ין]], השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כ[[רב]] העיירה, והוא בן כ"ו בלבד (!).
כשנה לאחר נישאויו, בשנת [[תרס"ו]] נתפנה מקום רבנות בעיר [[ניעז'ין]], השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כ[[רב]] העיירה, והוא בן כ"ו בלבד (!).
ר' מענדל נודע כ[[עובד]] גדול. [[תפילה|תפילתו]] מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.
בקיץ [[תרס"ט]] חלה ר' מענדל באפצנדיט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ב[[רגל|רגלו]], בקושי ר הצליח לחזור ל[[נייעז'ין]], ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.




שורה 19: שורה 27:
<references/>
<references/>


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|חן שלמה מנחם]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|חן שלמה מנחם]]

גרסה מ־14:42, 13 בדצמבר 2009

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

הגאון החסיד הרב שלמה מנחם מענדל חן הי"ד נולדש בסוכות תרל"ט [נ"א: תר"מ] בעיירה צ'רניגוב לאביו הגאון רבי דוד צבי הירש חן, רבה של העיירה צ'רניגוב ומחסידי חב"ד הנודעים, המכונה רד"צ.

כבר בצעירותו ביקר מספר פעמים בליובאוויטש, שם היה לידידו הטוב של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הרש"ב התייחס אליו כאל בן, ובת הסתלקותו של הר"שב הזכיר את ר' מענדל מספר פעמים.

כבר בצעירותו נודע לגאון עולם. מסופר[1] כי הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק [המכונה "ר' חיים"] רצה לקחת את ר' מענדל לחתן לביתו. הואשלח שליחים לעמוד על טיבו. כאשר שבו השליחים היו מלאי התפעמות. ר' חיים שאלם: "האם הוא יודע ללמוד כאיצ'לה [=בנו של ר' חיים, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, "הרב מבריסק", המכונה "ר' ועלועל'ה"] ענו לו "הוא שלא בערך!" [ר' ועלולה הי' מפורסם לגאון עולם].

אביו הרד"צ, שהי' מפורסם לגאון היה נוהג לומר "יודע אני כי בני יודע ללמוד יותר טוב ממני![2], ו"אני יותר גדול מבני - לי יש בן יותר טוב מאבא שלו...." [3].

בגיל שש כבר ידע את כל התנ"ך בע"פ ואת כל ההביבלוגרפיא של ספריית אביו, הרד"צ. בגיל שמונה עשרה הי' בקיא כבר גם בכל הש"ס, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, ספרי הרמב"ם ושו"ת חת"ם סופר.

פרופסור גדול ששה בצ'רניגוב באותם ימים אפיין את זכרונו כ"צלמנות" (זכרון פנומאלי) [4],

בחודש אדר תרס"ד התחתן ר' מענדל עם מרת פסי', בת ר' שבתאי ברמן, חסיד חב"ד וסוחר עשיר מבנדרי שבבסרביה (כיום ברומניה). השדכן, מספרת מסורת המשפחה[5], הי' אדמו"ר הריי"צ, וכדמי שדכנות קיבל תרומה גדולה לתומכי תמימים ליובאוויטש.

כשנה לאחר נישאויו, בשנת תרס"ו נתפנה מקום רבנות בעיר ניעז'ין, השמועה על גאונותו של ר' מענדל הגיע לשם, והוא הוזמן לכהן בקודש כרב העיירה, והוא בן כ"ו בלבד (!).

ר' מענדל נודע כעובד גדול. תפילתו מלאת הכוונה, הדהימה את בני העיר.

בקיץ תרס"ט חלה ר' מענדל באפצנדיט [דלקת התוספתן]. הוא עבר ניתוח לכריתת התוספתן, ובעקבות הניתוח הסתבך מצבו וקריש דם נתגלה ברגלו, בקושי ר הצליח לחזור לנייעז'ין, ומיד לאחר מכן נאלץ להתעסק בעניייני הכלל.


מקורות

  1. החסיד ר' רפאל ווילשאנסקי שי' בשם אביו ר' בצלאל ווילשאנסקי ע"ה, ששמע מעד ראייה
  2. "בממלכת היהדות" לבן רד"צ, ר' אברהם יהודה חן
  3. עדותה של גב' שושנה חן זהבי בספר "שושני חן" בעריכת ישראל קראוו ממיאמי
  4. עדותו של ר' אברהם חן.
  5. עדותו של הבן, דובער חן ע"ה