חסידות איזביצא ראדזין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ארה"ב" ב־"ארצות הברית") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[ שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין. | אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[ שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין. | ||
===חלם ורדזין | ===חלם ורדזין ארצות הברית=== | ||
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירו. | לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירו. | ||
לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין | לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי. | ||
לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין | לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (ב[[ירושלים]]). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||
גרסה מ־22:58, 5 באוקטובר 2020
חסידות איזביצא-ראדזין היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות פשיסחא וקוצק, ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.
מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' בטבת תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר שנים, פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.
בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו מנחם אב תרל"ח) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח סידור אדמו"ר הזקן.
בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ), שלא כיהן כאדמו"ר.
רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר[1] הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.[2]
ממשיכו בקודש היה בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.
אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.
אחרי השואה הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין, חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.[3] נפטר בחול המועד סוכות תשס"ו.
אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי שלמה אנגלרד מראדזין לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.
חלם ורדזין ארצות הברית
לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מחלם לאדמו"ר בעירו.
לאחר השואה מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי ירוחם ליינר לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (בירושלים).
הערות שוליים
- ↑ ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי שו"ע, ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת בציצית, על הזוהר הקדוש, ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו בשואה האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.
- ↑ מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות החסידות בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות הקבלה, בזוהר הקדוש וברמב"ם במורה נבוכים, ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, על ידי חסידי ראדזין בבני ברק.
- ↑ מיוזמי ההכתרה ר' נחום גולדשמיד וזוגתו מרת חיה דבורה גולדשמיד גוראריה, היחידים שנותרו מצאצאי 'בעל התכלת' ובנו ה'תפארת יוסף'.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |