הבדלים בין גרסאות בדף "שיחת משתמש:ערנסקייט/חסידות סדיגורא"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
::א. אז יש לך בעייה... ב. תמחק א"ז קודם. ג. אני מזדהה עם המאמר של הפילים בחנות חרסינה בכל ליבי ומשייך אותך לקבוצה הזאת. ד. עניתי --'''[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] ~ [[משתמש:ערנסקייט/לחב"ד ערכים|תחב"דו את הערכים!]] ~ [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שומרים על הערנסקייט]]''' 12:50, 4 באוקטובר 2020 (UTC) | ::א. אז יש לך בעייה... ב. תמחק א"ז קודם. ג. אני מזדהה עם המאמר של הפילים בחנות חרסינה בכל ליבי ומשייך אותך לקבוצה הזאת. ד. עניתי --'''[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] ~ [[משתמש:ערנסקייט/לחב"ד ערכים|תחב"דו את הערכים!]] ~ [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שומרים על הערנסקייט]]''' 12:50, 4 באוקטובר 2020 (UTC) | ||
::שים לב שעדיין לא הבאת ראייה נורמלית. אם לא תביא אני פשוט יוריד --'''[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] ~ [[משתמש:ערנסקייט/לחב"ד ערכים|תחב"דו את הערכים!]] ~ [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שומרים על הערנסקייט]]''' 12:52, 4 באוקטובר 2020 (UTC) | ::שים לב שעדיין לא הבאת ראייה נורמלית. אם לא תביא אני פשוט יוריד --'''[[משתמש:ערנסקייט|ערנסקייט]] ~ [[משתמש:ערנסקייט/לחב"ד ערכים|תחב"דו את הערכים!]] ~ [[שיחת משתמש:ערנסקייט|שומרים על הערנסקייט]]''' 12:52, 4 באוקטובר 2020 (UTC) | ||
| + | :::בא נשווה: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|תוכן= | ||
| + | '''חסידות סדיגורה''' היא [[חצר חסידית]] מ[[בית רוז'ין]] שנוסדה ב[[עיירה]] [[סדיגורה]] שבחבל [[בוקובינה]]. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של [[רבי ישראל מרוז'ין]] שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר [[ניקולאי הראשון]]. | ||
| + | |||
| + | מרכז החסידות הוא ב[[בני ברק]]. ברשימות שהוכנו ב[[אגודת ישראל]] לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ושתים]] שויכו לחסידות בישראל 750 בעלי זכות בחירה{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1112553 חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז] באתר בחדרי חרדים.}}. | ||
| + | |||
| + | ==היסטוריה== | ||
| + | בשנת [[תר"ב]] הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז ל{{ה|אימפריה האוסטרית}} והקים שם מחדש את חצרו בפאר והדר דומים לאלו שנאלץ לעזוב בחצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו ב[[ג' בחשוון]] [[תרי"א]], תפס את מקומו בנו הבכור [[רבי שלום יוסף פרידמן]], אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה [[רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון)|רבי אברהם יעקב פרידמן]] בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". | ||
| + | |||
| + | בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן אבי [[חסידות בוהוש|שושלת בוהוש]] ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורה. | ||
| + | |||
| + | רבי נחום בער'ניו נולד בשנת [[תר"ג]]. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את [[בת דוד]]ו [[רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)|רבי אברהם יעקב]]. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר ב[[כ"ז באב]] [[תרמ"ג]]. חתנו היה [[רבי משה יהודה לייב פרידמן]] מ[[פשקאן]]. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן ([[תרל"א]]-[[כ' באב]] [[תרפ"ז]]), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מ[[חסידות זלטיפולי|זלטיפולי]]. | ||
| + | |||
| + | ==הדור הראשון== | ||
| + | רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים בסדיגורה ונחשב לממלא מקום המרכזי של אביו. במהלך השנים עזבו אחיו את חצר סדיגורה ופתחו חצרות משלהם, אף הם במרחב האימפריה האוסטרית, בגליציה וברומניה. הוא היה חתנו של [[רבי אהרן פרלוב (השני)|רבי אהרן פרלוב]], ה"בית אהרן" מ[[חסידות קרלין|קרלין]]. | ||
| + | |||
| + | בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של [[רבי צבי הירש מרימנוב|רבי צבי הירש]] מ[[חסידות רימנוב|רימנוב]] אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו ([[י"א בתשרי]] [[תר"ד]] - [[כ' בטבת]] [[תרמ"א]]) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת [[תרי"ח]]. אחרי חמש עשרה שנים שלא נולדו להם ילדים התגרשו. נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של (בן דודו וגיסו של אביה), [[רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|רבי ישראל פרידמן]] מ[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] ולאה שנישאה לבן דודה [[רבי ישראל פרידמן (בויאן)|רבי ישראל פרידמן]] מ[[חסידות בויאן|בויאן לייפציג]]{{הערה|לשאר משפחת רבי אברהם יעקב ראו [[רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)]]}}. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השני== | ||
| + | לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת [[תרמ"ג]] החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, [[רבי יצחק פרידמן מבויאן]], ה"פחד יצחק" ו[[רבי ישראל פרידמן מסדיגורה]] ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר [[בויאן]] בה הקים את [[חסידות בויאן]] ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת [[תרס"ז]]. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השלישי== | ||
| + | * [[רבי אהרן פרידמן (סדיגורה)|רבי אהרן פרידמן]], ה"קדושת אהרן". נולד ב[[י"ב בתשרי]] [[תרל"ז]]. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט בתשרי]] [[תרע"ג]]. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של [[רבי מרדכי פייבוש פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]]. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רבי רפאל, רבי אליעזר ורבי אברהם קיטגורוצקי. | ||
| + | * [[רבי אברהם יעקב מסדיגורה (השני)]] ה"אביר יעקב" (נולד ב[[ח' באב]] [[תרמ"ד]]), חתן בן דודם של אביו ואמו רבי יצחק מאיר מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]], מונה גם הוא לאדמו"ר אחר פטירת אביו. הקים ישיבה בסדיגורה, עם אחיו רבי שלמה חיים. בסוף ימיו התגורר ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[ה' בטבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית הקברות נחלת יצחק|בית העלמין נחלת יצחק]] שב[[גבעתיים]]. | ||
| + | * [[רבי שלמה חיים פרידמן]], שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד ב[[א' בסיון]] [[תרמ"ז]]), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר ל[[וינה|ווינה]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל [[רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ']] והיה שותף לה גם [[רבי יעקב פרידמן]] מהוסיאטין. לאחר [[השואה]] התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו באב]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון [[הצופה]] קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת [[תשס"ו]]. | ||
| + | שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים: | ||
| + | *רבי יצחק האדמו"ר מ[[רימנוב]] ([[ב' בחשוון]] [[תרמ"ו]] - [[י"א בכסלו]] [[תרפ"ה]]). נישא לשרה דבורה בתו של [[חסידות דז'יקוב#רבי אשר ישעיהו מרימנוב וצאצאיו|רבי אשר ישעיהו הורוביץ]], חתנו של רבי יוסף מ[[חסידות רימנוב|רימנוב]]. בשנת [[תרע"ג]], החל לכהן ברימנוב. בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וינה|ווינה]]. בתחילת שנת [[תרפ"ד]] ביקר בארצות הברית, לבקשת חסידי סדיגורה שם, ובחודש סיוון עבר לגור בניו יורק, אך כעבור מספר חודשים נפטר מ[[דלקת ריאות]]. | ||
| + | *רבי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה-צ'רנוביץ ([[י"ג בטבת]] [[תרל"ט]] - [[י"ח בשבט]] [[תרפ"ג]]) חתנו של בן דודם של אביו ואמו [[רבי ברוך הגר|רבי ברוך]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. | ||
| + | *חתנו-אחיינו [[רבי יצחק מרדכי שפירא]] האדמו"ר מגוואדז'יץ. | ||
| + | **רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה וב[[בורו פארק]], בן רבי יצחק מרדכי. | ||
| + | ***רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה. | ||
| + | ****רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי | ||
| + | |||
| + | ==הדור הרביעי== | ||
| + | לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו [[רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר [[וינה|לווינה]], יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת [[תרפ"ג]] הקים את ישיבת "משיבת נפש" ב[[פשמישל]]. בראשות הישיבה עמדו [[רבי שבתי סגל]], הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת [[יד אליהו]]) ו[[רבי הלל ברוקנטל]] (לימים רב היישוב [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]). בהמשך פתח סניף לישיבה ב[[יוזפוב (מחוז בילגוריי)|יוזפוב]] בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך ל[[ישיבת חכמי לובלין]]. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר [[תרצ"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]]. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] ונשיא [[קרן התורה]] של [[אגודת ישראל]]. נפטר ב[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. | ||
| + | |||
| + | ==הדור החמישי== | ||
| + | [[קובץ:Sadigura5772.jpg|שמאל|ממוזער|[[טיש]] בבית המדרש ב[[בני ברק]], ג' ב[[חשוון]] [[תשע"א]]]] | ||
| + | [[רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמן]], בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד ב[[ה' באלול]] [[תרפ"ח]], בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות ל[[בני ברק]], שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבתוך בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. דברי תורתו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר ב[[י"ט בטבת]] [[תשע"ג]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השישי== | ||
| + | בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, [[רבי ישראל משה פרידמן]], הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד ה[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניצאי]] מלונדון, חיים משה פלדמן. תחת נשיאותו הוקם בשנת [[תשע"ו]] [[ת"ת]] נוסף לחסידיו ב[[בני ברק]] וכן הוקמו בתי כנסיות ב[[רמת בית שמש]], [[צפת]], [[אלעד]] ו[[ביתר עילית]]. יסד את הארגון 'וועד אהבת תורה' - מפעל לימוד ומבחנים. גם הוא כאביו, כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. נפטר לאחר מחלה קשה ב[[כ"א באב]] [[תש"פ]]. | ||
| + | |||
| + | == הדור השביעי == | ||
| + | [[רבי ישראל משה פרידמן]] מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 [[הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן]] . למרות זאת החליטה הרבנית בהסכמת הבן '''הרב יצחק יהושע העשיל''' ושאר הבנים ובהסכמת הדיינים [[הרב מנחם מנדל שפרן]], [[הרב אשר וייס]], [[הרב נפתלי נוסבוים]] והרב מאיר הייזלר, לאפשר לשנים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר : בנו הגדול [[הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן|הרב מרדכי שלום יוסף]] (המכונה מש"י) לתואר אדמו"ר מסדיגורה ירושלים, בנו [[הרב אהרן דב בער פרידמן|הרב אהרן דב בער]] לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון. להסכם זה הצטרף גם הדיין [[הרב ישראל ברגר]] שבפניו ערך האדמו"ר רבי ישראל משה את צוואתו, במכתב נפרד, שבו הדגיש שהבן הרב יצחק יהושע העשיל הוא ממלא המקום של אביו. בעקבות פרשנות שאינה נכונה למכתב הדיינים פרסמו הדיינים מכתב הבהרה מיוחד שבו מציינים שהדבר ברור שהעומד בראש החסידות וכל מוסדותיה הוא רק הבן רבי יצחק יהושע העשיל כפי המפורש בצוואה, ומכתבם נסוב אך ורק על עניין התוארים.| | ||
| + | מקור=המכלול}} | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|תוכן=חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית [[רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון. | ||
| + | חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית [[רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. | ||
| + | |||
| + | היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי [[ישראל מרוז'ין]] שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון. | ||
| + | |||
| + | ==היסטוריה== | ||
| + | בשנת [[תר"ב]] הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה והקים שם מחדש את חצרו לאחר שנאלץ לעזוב את חצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו ב[[ג' בחשוון]] [[תרי"א]], מילא את מקומו בנו הבכור הרב [[שלום יוסף פרידמן]], אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורא רבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב פרידמן]], בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורא ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". | ||
| + | |||
| + | בניו של רבי שלום יוסף היו רבי [[יצחק פרידמן]] מבוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורא. | ||
| + | |||
| + | רבי נחום בער'ניו נולד בשנת [[תר"ג]]. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר ב[[כ"ז באב]] [[תרמ"ג]]. חתנו היה רבי [[משה יהודה לייב פרידמן]] מ[[פשקאן]]. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן ([[תרל"א]]-[[כ' באב]] [[תרפ"ז]]), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי. | ||
| + | ==הדור הראשון== | ||
| + | רבי [[אברהם יעקב פרידמן (הראשון)|אברהם יעקב]] כיהן 32 שנים כאדמו"ר בחסידות סדיגורא. | ||
| + | |||
| + | בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי [[צבי הירש מרימנוב|צבי הירש]] מחסידות רימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו ([[י"א בתשרי]] [[תר"ד]] - [[כ' בטבת]] [[תרמ"א]]) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת [[תרי"ח]]. אחרי כ-15 שלא נולדו להם ילדים [[גירושין|התגרשו]]. לאחר מכן נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי [[נחום מרדכי פרידמן]] בנו של רבי ישראל פרידמן מחסידות צ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי [[ישראל פרידמן]] מ[[חסידות בויאן]]. | ||
| + | ==הדור השני== | ||
| + | לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת [[תרמ"ג]] החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי [[יצחק פרידמן מבויאן]], ה"פחד יצחק" ורבי '''[[ישראל פרידמן מסדיגורה]]''' ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר [[בויאן]] בה הקים את [[חסידות בויאן]] ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת [[תרס"ז]]. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השלישי== | ||
| + | * רבי '''[[אהרן פרידמן (סדיגורה)|אהרן פרידמן]]''', ה"קדושת אהרן". נולד ב[[י"ב בתשרי]] [[תרל"ז]]. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט בתשרי]] [[תרע"ג]]. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי [[מרדכי פייבוש פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]]. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי. | ||
| + | * רבי '''[[אברהם יעקב מסדיגורה (השני)]]''' ה"אביר יעקב" (נולד ב[[ח' באב]] [[תרמ"ד]]), חתן בן דודם של אביו ואמו רבי יצחק מאיר מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]], מונה גם הוא לאדמו"ר אחר פטירת אביו. הקים ישיבה בסדיגורה, עם אחיו רבי שלמה חיים. בסוף ימיו התגורר ב[[תל אביב]]. נפטר ב[[ה' בטבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית הקברות נחלת יצחק|בית העלמין נחלת יצחק]] שב[[גבעתיים]]. | ||
| + | * רבי '''[[שלמה חיים פרידמן]]''', שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד ב[[א' בסיון]] [[תרמ"ז]]), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר ל[[וינה|ווינה]] בימי [[מלחמת העולם הראשונה]], העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל ר' [[חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ']] והיה שותף לה גם ר' [[יעקב פרידמן (אדמו"ר)|יעקב פרידמן]] מהוסיאטין. לאחר [[השואה]] התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו באב]] [[תשל"ב]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון [[הצופה]] קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת [[תשס"ו]]. | ||
| + | שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים: | ||
| + | *רבי יצחק האדמו"ר מ[[רימנוב]] ([[ב' בחשוון]] [[תרמ"ו]] - [[י"א בכסלו]] [[תרפ"ה]]). נישא לשרה דבורה בתו של רבי [[חסידות דז'יקוב#רבי אשר ישעיהו מרימנוב וצאצאיו|אשר ישעיהו הורוביץ]], חתנו של רבי יוסף מ[[חסידות רימנוב|רימנוב]]. בשנת [[תרע"ג]], החל לכהן ברימנוב. בפרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט ל[[וינה|ווינה]]. בתחילת שנת [[תרפ"ד]] ביקר בארצות הברית, לבקשת חסידי סדיגורה שם, ובחודש סיוון עבר לגור בניו יורק, אך כעבור מספר חודשים נפטר מ[[דלקת ריאות]]. | ||
| + | *רבי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה-צ'רנוביץ ([[י"ג בטבת]] [[תרל"ט]] - [[י"ח בשבט]] [[תרפ"ג]]) חתנו של בן דודם של אביו ואמו [[ברוך הגר|רבי ברוך]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. | ||
| + | *חתנו-אחיינו רבי [[יצחק מרדכי שפירא]] האדמו"ר מגוואדז'יץ. | ||
| + | **רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה וב[[בורו פארק]], בן רבי יצחק מרדכי. | ||
| + | ***רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה. | ||
| + | ****רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי | ||
| + | |||
| + | ==הדור הרביעי== | ||
| + | לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי '''[[מרדכי שלום יוסף פרידמן]]''' מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר [[וינה|לווינה]], יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת [[תרפ"ג]] (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" ב[[פשמישל]]. בראשות הישיבה עמדו הרב [[שבתי סגל]], הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת [[יד אליהו]]) והרב [[הלל ברוקנטל]] (לימים רב היישוב [[חפץ חיים (קיבוץ)|חפץ חיים]]). בהמשך פתח סניף לישיבה ב[[יוזפוב (מחוז בילגוריי)|יוזפוב]] בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך ל[[ישיבת חכמי לובלין]]. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר [[תרצ"ט]] (1939) עלה לארץ והתיישב ב[[תל אביב]]. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] ונשיא [[קרן התורה]] של [[אגודת ישראל]]. נפטר ב[[כ"ט בניסן]] [[תשל"ט]] ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. | ||
| + | |||
| + | ==הדור החמישי== | ||
| + | רבי '''[[אברהם יעקב מסדיגורה (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]]''', בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד ב[[ה' באלול]] [[תרפ"ח]], בווינה ועבר עמו לפשמישל ול[[ניו-יורק]]. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות ל[[בני ברק]], שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבמבנה בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן ב"מועצת גדולי התורה" של [[אגודת ישראל]]. חידושיו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר ב[[י"ט בטבת]] [[תשע"ג]]. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השישי== | ||
| + | בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב '''[[ישראל משה פרידמן]]''', הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד ה[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניצאי]] מלונדון, חיים משה פלדמן. גם הוא כאביו, כיהן כחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. האדמו"ר נפטר ב[[כ"א באב]] [[תש"ף]] בגיל 64, לאחר שחלה ב[[סרטן הלבלב]], ונטמן ליד אביו ב[[בית העלמין נחלת יצחק]] ב[[גבעתיים]]. | ||
| + | |||
| + | ==הדור השביעי== | ||
| + | בתום השבעה של רבי ישראל משה פורסמה [[צוואה|צוואתו]] שבה נכתב שרק בנו החמישי רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] יוכתר כאדמו"ר מסדיגורה. | ||
| + | חרף זאת, פרסמה אשתו, הרבנית שרה פרידמן, שגם שניים מבניהם הגדולים ימונו לאדמו"רים. הבכור, רבי מרדכי שלום יוסף, לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון. כמה [[דיין|דיינים]] הסכימו עם מתווה זה. עוד, פורסם מכתב שעליו חתומים כל האחים, ובו נכתב שכל ההחלטות נעשו על דעת כל האחים "והמערערים אינם אלא מחרחרי ריב" (אך לא פורט במכתב על מה הוסכם).|מקור=חב"דפדיה}} | ||
| + | |||
| + | לא חושב שיש מה לבקש יותר מזה!!! ~ [[משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">חב"דניק</span>''']] ~ [[שיחת משתמש:חב"דניק|'''<span style="color: blue;;">בית חב"ד פתוח</span>''']] ~ 12:57, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א | ||
גרסה מ־15:57, 4 באוקטובר 2020
א. הערך לא מועתק מהמכלול! ב. ישנם ערכים במצב הרבה יותר גרוע. ג. אין שום בעייה בפסקא החב"דית --ערנסקייט ~ תחב"דו את הערכים! ~ שומרים על הערנסקייט 12:46, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
- א. המציאות מוכיחה. ב. גם אותם יש למחוק. ג. היא קצרה ומגוחכת, בערכים על האדמו"רים מופיעים יתר פרטים על הנושא, וכתובה בלשון לא תקינה ("בית מדרשו של האדמו"ר מסאדיגורא שרר")! ועיין במה שכתבתי בשיחתך... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:48, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א
- א. אז יש לך בעייה... ב. תמחק א"ז קודם. ג. אני מזדהה עם המאמר של הפילים בחנות חרסינה בכל ליבי ומשייך אותך לקבוצה הזאת. ד. עניתי --ערנסקייט ~ תחב"דו את הערכים! ~ שומרים על הערנסקייט 12:50, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
- שים לב שעדיין לא הבאת ראייה נורמלית. אם לא תביא אני פשוט יוריד --ערנסקייט ~ תחב"דו את הערכים! ~ שומרים על הערנסקייט 12:52, 4 באוקטובר 2020 (UTC)
- בא נשווה:
חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.
מרכז החסידות הוא בבני ברק. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 750 בעלי זכות בחירה[1].
תוכן עניינים
היסטוריה
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו בפאר והדר דומים לאלו שנאלץ לעזוב בחצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, תפס את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".
בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן אבי שושלת בוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורה.
רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את בת דודו רבי אברהם יעקב. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באב תרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באב תרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי.
הדור הראשון
רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים בסדיגורה ונחשב לממלא מקום המרכזי של אביו. במהלך השנים עזבו אחיו את חצר סדיגורה ופתחו חצרות משלהם, אף הם במרחב האימפריה האוסטרית, בגליציה וברומניה. הוא היה חתנו של רבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין.
בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מרימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשרי תר"ד - כ' בטבת תרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי חמש עשרה שנים שלא נולדו להם ילדים התגרשו. נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של (בן דודו וגיסו של אביה), רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מבויאן לייפציג[2].
הדור השני
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.
הדור השלישי
- רבי אהרן פרידמן, ה"קדושת אהרן". נולד בי"ב בתשרי תרל"ז. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, בי"ט בתשרי תרע"ג. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רבי רפאל, רבי אליעזר ורבי אברהם קיטגורוצקי.
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה (השני) ה"אביר יעקב" (נולד בח' באב תרמ"ד), חתן בן דודם של אביו ואמו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, מונה גם הוא לאדמו"ר אחר פטירת אביו. הקים ישיבה בסדיגורה, עם אחיו רבי שלמה חיים. בסוף ימיו התגורר בתל אביב. נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
- רבי שלמה חיים פרידמן, שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד בא' בסיון תרמ"ז), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והיה שותף לה גם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו באב תשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון הצופה קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת תשס"ו.
שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים:
- רבי יצחק האדמו"ר מרימנוב (ב' בחשוון תרמ"ו - י"א בכסלו תרפ"ה). נישא לשרה דבורה בתו של רבי אשר ישעיהו הורוביץ, חתנו של רבי יוסף מרימנוב. בשנת תרע"ג, החל לכהן ברימנוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. בתחילת שנת תרפ"ד ביקר בארצות הברית, לבקשת חסידי סדיגורה שם, ובחודש סיוון עבר לגור בניו יורק, אך כעבור מספר חודשים נפטר מדלקת ריאות.
- רבי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה-צ'רנוביץ (י"ג בטבת תרל"ט - י"ח בשבט תרפ"ג) חתנו של בן דודם של אביו ואמו רבי ברוך מויז'ניץ.
- חתנו-אחיינו רבי יצחק מרדכי שפירא האדמו"ר מגוואדז'יץ.
- רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי.
- רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה.
- רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי
הדור הרביעי
לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו רבי שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) ורבי הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.
בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר תרצ"ט עלה לארץ והתיישב בתל אביב. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור החמישי
רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלול תרפ"ח, בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבתוך בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דברי תורתו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבת תשע"ג ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור השישי
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן. תחת נשיאותו הוקם בשנת תשע"ו ת"ת נוסף לחסידיו בבני ברק וכן הוקמו בתי כנסיות ברמת בית שמש, צפת, אלעד וביתר עילית. יסד את הארגון 'וועד אהבת תורה' - מפעל לימוד ומבחנים. גם הוא כאביו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.
הדור השביעי
רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן . למרות זאת החליטה הרבנית בהסכמת הבן הרב יצחק יהושע העשיל ושאר הבנים ובהסכמת הדיינים הרב מנחם מנדל שפרן, הרב אשר וייס, הרב נפתלי נוסבוים והרב מאיר הייזלר, לאפשר לשנים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר : בנו הגדול הרב מרדכי שלום יוסף (המכונה מש"י) לתואר אדמו"ר מסדיגורה ירושלים, בנו הרב אהרן דב בער לתואר אדמו"ר מסדיגורה לונדון. להסכם זה הצטרף גם הדיין הרב ישראל ברגר שבפניו ערך האדמו"ר רבי ישראל משה את צוואתו, במכתב נפרד, שבו הדגיש שהבן הרב יצחק יהושע העשיל הוא ממלא המקום של אביו. בעקבות פרשנות שאינה נכונה למכתב הדיינים פרסמו הדיינים מכתב הבהרה מיוחד שבו מציינים שהדבר ברור שהעומד בראש החסידות וכל מוסדותיה הוא רק הבן רבי יצחק יהושע העשיל כפי המפורש בצוואה, ומכתבם נסוב אך ורק על עניין התוארים.
— המכלול
חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון. חסידות סדיגורה היא 'חצר' מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה.
היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.
היסטוריה
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה והקים שם מחדש את חצרו לאחר שנאלץ לעזוב את חצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור הרב שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורא רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורא ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".
בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן מבוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורא.
רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באב תרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באב תרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי.
הדור הראשון
רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים כאדמו"ר בחסידות סדיגורא.
בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מחסידות רימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשרי תר"ד - כ' בטבת תרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי כ-15 שלא נולדו להם ילדים התגרשו. לאחר מכן נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של רבי ישראל פרידמן מחסידות צ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מחסידות בויאן.
הדור השני
לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.
הדור השלישי
- רבי אהרן פרידמן, ה"קדושת אהרן". נולד בי"ב בתשרי תרל"ז. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, בי"ט בתשרי תרע"ג. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
- רבי אברהם יעקב מסדיגורה (השני) ה"אביר יעקב" (נולד בח' באב תרמ"ד), חתן בן דודם של אביו ואמו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, מונה גם הוא לאדמו"ר אחר פטירת אביו. הקים ישיבה בסדיגורה, עם אחיו רבי שלמה חיים. בסוף ימיו התגורר בתל אביב. נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
- רבי שלמה חיים פרידמן, שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד בא' בסיון תרמ"ז), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והיה שותף לה גם ר' יעקב פרידמן מהוסיאטין. לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו באב תשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון הצופה קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת תשס"ו.
שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים:
- רבי יצחק האדמו"ר מרימנוב (ב' בחשוון תרמ"ו - י"א בכסלו תרפ"ה). נישא לשרה דבורה בתו של רבי אשר ישעיהו הורוביץ, חתנו של רבי יוסף מרימנוב. בשנת תרע"ג, החל לכהן ברימנוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. בתחילת שנת תרפ"ד ביקר בארצות הברית, לבקשת חסידי סדיגורה שם, ובחודש סיוון עבר לגור בניו יורק, אך כעבור מספר חודשים נפטר מדלקת ריאות.
- רבי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה-צ'רנוביץ (י"ג בטבת תרל"ט - י"ח בשבט תרפ"ג) חתנו של בן דודם של אביו ואמו רבי ברוך מויז'ניץ.
- חתנו-אחיינו רבי יצחק מרדכי שפירא האדמו"ר מגוואדז'יץ.
- רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי.
- רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה.
- רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי
הדור הרביעי
לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג (1923) הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) והרב הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.
בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר תרצ"ט (1939) עלה לארץ והתיישב בתל אביב. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
הדור החמישי
רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלול תרפ"ח, בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבמבנה בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן ב"מועצת גדולי התורה" של אגודת ישראל. חידושיו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבת תשע"ג.
הדור השישי
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן. גם הוא כאביו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. האדמו"ר נפטר בכ"א באב תש"ף בגיל 64, לאחר שחלה בסרטן הלבלב, ונטמן ליד אביו בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים.
הדור השביעי
בתום השבעה של רבי ישראל משה פורסמה צוואתו שבה נכתב שרק בנו החמישי רבי יצחק יהושע העשיל יוכתר כאדמו"ר מסדיגורה. חרף זאת, פרסמה אשתו, הרבנית שרה פרידמן, שגם שניים מבניהם הגדולים ימונו לאדמו"רים. הבכור, רבי מרדכי שלום יוסף, לאדמו"ר מסאדיגורה-ירושלים, והאח השלישי רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסאדיגורה-לונדון. כמה דיינים הסכימו עם מתווה זה. עוד, פורסם מכתב שעליו חתומים כל האחים, ובו נכתב שכל ההחלטות נעשו על דעת כל האחים "והמערערים אינם אלא מחרחרי ריב" (אך לא פורט במכתב על מה הוסכם).
— חב"דפדיה
לא חושב שיש מה לבקש יותר מזה!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:57, ט"ז בתשרי, ה'תשפ"א
- ↑ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ↑ לשאר משפחת רבי אברהם יעקב ראו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה (הראשון)
