שיחה:דובער זיסמן

קרדיט, לחוקר החסידי הנודע, הרב שניאור זלמן ברגר

יהודי מעניין, ערך בעל תוכן שערוך בטוב טעם גם אם אינו מונומנטלי... להתראות - שיחה 07:44, 6 באוקטובר 2016 (UTC)

הערך לא עליו, מצטער. רק הפסקה שהגיע ליחידות עוסקת בעצמו, וגם זה לא מספיק אנציקלופדי. • כתית למאור • בית הבד 11:48, 6 באוקטובר 2016 (UTC)

אף לענ"ד יש לערך מקום בחב"דפדיה מכיון שהוא עוסק ביהודי מהדור הקודם שהוא חלק מההסטוריה של חב"ד. לעומת זאת אני בהחלט בעד מחיקת ערכים בעד חסיד בן זמנינו שלא הספיק להתפרסם (למרות שכל יהודי הוא בן מלך ויש לו חשיבות עצומה למעלה). --שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים י"א בתשרי ה'תשע"ז, למניינם 05:51, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

ראשית, אני לא בעד. שנית, האם חב"דפדיה היא אתר הנצחה? אם כן, אז תעשה רשימה שמית של כל חסידי חב"ד בעולם.. הערך הזה, כמו שהזכרתי כבר אינו עוסק בנשוא הערך, ואין לו זכות קיום בגלל הפסקה על היחידות. אם הערך היה יותר "בשרי", אולי היה מקום להשאיר.. • כתית למאור • בית הבד 16:50, 13 באוקטובר 2016 (UTC)

לאתר הנצחה יש קונטציה שלילית משום מה, אך בהחלט חב"דפדיה היא אתר שנועד להחיות את ההיסטוריה החב"דית באמצעות מידע מעניין. לא יודע מדוע התקבל הרושם שערכי אישים חייבים להכיל מידע על אישית בלבד. אם יש במידע המובא בערך ענין לקורא, המידע כתוב בצורה אנציקלופדית, והוא קשור לנשוא הערך - אין כל מניעה שזה יופיע, ואין שום סיבה למחוק. לדידי, ולידידי, אם צריך למחוק - זה ערכי חסידות כגון ברזל שנכון לכרגע יש בהם מידע דל, קטוע, לא ערוך ולא אנציקלופדי. אבל גם שם אני לא בעד למחוק כי אני לא חושב שהדרך לשפר את חב"דפדיה היא למחוק אלא להוסיף. התדמית של חב"דפדיה לא תשתנה בכהוא זה אם נמחוק עכשיו חמש מאות ערכים. מבטיח. התדמית של חב"דפדיה תשתנה (והיא השתנתה לאין ערוך! וביודע ומכירי קאמינא ובתוך עמי אנכי יושבת) אם נמשיך במדיניות שנהוגה כאן בשנים האחרונות מאז נכנסתי אני לחב"דפדיה - להוסיף מידע ולערוך, ולא למחוק ולקטול. בנוסף, אם תשוטט מעט בויקיפדיה האנגלית וכיו"ב, תגלה עשרות אלפי! ערכים שיש בהם מידע הרבה יותר דל, והם נשארים כי גם המידע הדל - הוא חשוב ואנציקלופדי. אנחנו צריכים למדוד את עצמנו כמו חסידים ולא כמו מתנגדים. לא לפי העולם, אלא לפי האמת, והאמת היא שאנחנו מתקדמים, וכל צעד קטן הוא 'פתחו לי פתח כחודו של מחט', ובעזרת ה' בקרוב ממש נראה בגלוי את ה'ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם', בסיוע אלוקי גלוי בדמותם של עשרות עורכים חדשים שיצטרפו לעבודת הקודש. סליחה על ההתוועדות, אמרתי קצת לחיים בשבת... . להתראות - שיחה 17:14, 5 בנובמבר 2016 (UTC)

אני יחסית חדש בחבדפדיה, והיה לי מאוד קשה לקבל את גישתו של כתית למאור (ועדיין קשה), בעבר הייתי עורך בויקיפדיה העברית, ל"ע וגם שם הם מעדיפים למחוק מאשר לשפר ערך בעל ידע חשוב אך בעל חסרונות, זה חלק מהסיבה שעזבתי שם. (נסיתי להפיץ שם את המעיינות, כמובן. מי שמעוניין לראות משהו מעניין מאוד בתחום זה = ההצלחה הכי גדולה שלי שם = מזומן להיכנס שם לערך המיספרה, כמובן בתנאי שמשפיעו מאשר לו להכנס לאתר בעייתי זה).

להתראות, מאוד שמחתי לראות שיש כאן מי שחושב כמוני, אני חותם על כל מילה שכתבת בקטע הקודם.

ל: כתית למאור, האם לא עדיף להוסיף מקורות למידע אמיתי שכתבתי בערכים (או מישהו אחר כתב), במקום למחוק את כל הקטע??? אני לא מדבר על מידע שלדעתך שגוי או לא מדוייק, אני מדבר על מידע שגם אתה בהיקף הידיעות הרחב שלך, נתקלת בו ויודע שהוא נכון. במקרה כזה, עדיף לדעתי למצוא את המקור ולהוסיפו, מאשר למחוק הכל, ואם אין לך מספיק זמן, אז אפשר רק להוסיף בהערת שוליים בסוגריים: "דרוש מקור", ובעזרת ה' יבוא הזמן והמקום והאדם הפנוי, וישלים את המקור.

כתב הרמב"ם - קבל האמת ממי שאמרו, ואמר הרש"ב - אהוב את הביקורת כי תעמידך על הגובה האמיתי. ועיין שיחות הרבי בה' מנחם אב תשמ"ו, ובחול המועד סוכות תשמ"ז (במוגה+בהוספות הלא מוגהות) - כללים מהרבי מתי אדם צריך להתייעץ עם משפיע על נכונות הנהגתו, כאשר חבר או מישהו, 'מעקם אפו', על הנהגה שלו.

יחי המלך המשיח, ומחילה אם פגעתי. ינון גלעדי - שיחה 03:00, 6 בנובמבר 2016 (UTC)

1. מר ינון גלעדי היקר, אם עדיין לא עשיתי זאת, הריני בזאת לקבלך בברכת "ברוכים הבאים"!
2. בנוגע לגישתי: בנוגע לערך זה, לא אמרתי שנשוא ערך זה אינו חשוב, אלא שמה שכתוב בערך זה לא עליו, ומה שכן עליו, לא מגלה את חשיבותו!
3. ובנוגע לערכים אחרים, מידע אמיתי ככל שיהיה, אם הוא כתוב בצורה מסורבלת וחסרת מקורות (כמו גם עם טעויות כתיב וניסוח קשה), במילים עדינות אומר "אין לי זמן לערוך ולשפץ"... מי שהוסיף מידע, ורואה שהוא שוחזר, אמור להבין שיש בעיתיות בטקסט שהוא הוסיף, ועליו לערוך אותו שוב ולהעלות מחדש באופן יותר קריא (זה לא מסובך), בפועל בחב"דפדיה, המצב עד היום הוא שיש כמה וכמה ערכים שיש עליהם תבנית {{לעריכה}} מלפני כמה שנים, והיא עדיין קיימת, וכאלו שזקוקים לה, אך זה לא יועיל להציב אותה. ועל כן האפשרות הכי טובה שינסחו את זה באופן קריא עם מקורות - זה לשחזר ולגרום לכותב לחשוב מחדש..

ואקווה שתבינני • כתית למאור • בית הבד 12:31, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

זו גם דרך מאוד מוצלחת לגרום לאדם שהשקיע להתייאש מהאתר ולחפש לעצמו אפיקים אחרים להפצת המעיינות. לא כל אחד 'כלי'. אותך לדוגמא קיבלו בסבר פנים יפות (לפחות אני... לא יודע מה עם שנוזל, אני זוכר שדיברתי איתו ארוכות על כך, לא יודע כמה זה השפיע), וזה הועיל וברוך ה' אתה היום בקושי מצליח להבין את מי שלא שומר על הכללים... כדאי להשקיע במי שרואים בו פוטנציאל, לכוון ולהדריך, לערוך ולייעץ, וככה לצרף עוד תורמים חשובים למעגל הקסמים של חב"דפדיה. ואקווה שתבינני . להתראות - שיחה 14:23, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

ואגב, גם אם אין זמן, 'לא עליך המלאכה לגמור'. בעיני זה לא כזה נורא שיש ערכים לא כל כך ערוכים, אם יש בהם מיגע אמיתי ונכון שאינו מלא בשגיאות כתיב וכיו"ב. להתראות - שיחה 14:23, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

אני מאוד מסכים עם מה שכתב להתראות, וזו חלק מהסיבה שעזבתי את ויקיפדיה. אפילו עם מוחקים, אפשר לפחות כתוב כמה מילים שמסבירות: א. את סיבת המחיקה ו-ב.שישמחו מאוד אם יתקן ויעלה זאת שוב למרחב הערכים. כתית למאור - לתשומת לבך. ינון גלעדי - שיחה 19:51, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

אני עכשיו מצאתי בגדגטים אפשרות להוסיף תקציר בשחזור המהיר, ואני צריך לבדוק איך זה עובד.. עד עכשיו פשוט לא הייתה לי אפשרות לתקציר..• כתית למאור • בית הבד 20:11, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

לא הבנתי לגמרי מה כתבת, תוכל לכתוב בעברית פשוטה?? ינון גלעדי - שיחה 20:22, 7 בנובמבר 2016 (UTC)

כתית התכוין כי יש לו אפשרות מיוחדת - הידועה בויקיפדיה כמיועדת אך ורק לשחזור השחתות, והיא שחזור אוטומטי של כל העריכות של משחית מסויים בערך מסויים (משא"כ במי שאינו משחית יש לבדוק, כי לפעמים רק העריכה האחרונה בעייתית ולכן אין להשתמש בשחזור מלבד הבעיה בכך שאין אפשרות לנמק). וזו אכן הבעיה שהשתמשת בכלי זה לשחזור עריכותיו של ינון, שכאמור לכל היותר היה אפשר לבטלם עם הסבר מנומק. עכשיו שמצאת אפשרות לנמק אז זה משהו אחר (ובתנאי שכל העריכות בעיתיות ולא רק האחרונה) אך כולנו תקוה שלא יהיה צורך לשחזר יותר. שָׁלוֹם - חַסִידִִים מְשׂוֹחֲחִים ז' בחשוון ה'תשע"ז, למניינם 00:00, 8 בנובמבר 2016 (UTC)

חשיבות

למרות הדיון הישן:

מישהו חושב שלערך יש חשיבות? וזה מעבר לכך שהערך חסר לגמרי, וומעודכן רק עד שנות הכ"פים, ללא תמונה, מה חשוב הערך??? ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 12:56, כ"ו באב, ה'תש"ף

כך נקבע וזהו!--שמואל חיים~יחי המלך - שיחה, 13:53, ג' באלול, ה'תש"ף 13:53, 23 באוגוסט 2020 (UTC)

דבר ראשון: זה לא ממש נקבע, דבר שני: אם אני שם תבנית חשיבות, אל תוריד לפני שתסביר את עצמך. דבר שלישי: אחרי 3 שנים וודאי שאפשר לפתוח את הדיון מחדש!!! ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:12, ג' באלול, ה'תש"ף

המון פעמים ראיתי שאם נקבע משהו בדיון לא משנים, מכול מקום, אם כן אז תשים תבנית מחיקה --שמואל חיים~יחי המלך - שיחה, 14:14, ג' באלול, ה'תש"ף 14:14, 23 באוגוסט 2020 (UTC)

לא משנים שבוע אח"כ כמו בערך על רשב"נ, אבל 3 שנים אח"כ, בטח שאפשר... חוץ מזה שלא היתה בדיון מסקנה גמורה.... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 14:20, ג' באלול, ה'תש"ף

העברה מהערך

ר' דובער זיסמן (תרפ"ט), הינו חסיד חב"ד ניצול שואה משרידי קהילת חב"ד בקובנה.

קורות חייו

ר' דובער נולד בשנת תרפ"ט, בנו של ר' פייביש זיסמן ומרת ליבא בלומה, מחשובי קהילת חב"ד בקובנה.

בזמן מלחמת העולם השניה, לאחר שאדמו"ר הריי"צ הצליח להגיע לארצות הברית החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה לחסידים שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחת זיסמן, אך ההזדמנות הוחמצה. לאחר מכן הצליח אביו להשיג ויזת מעבר לשנחאי (סין), אך גם זו לא מומשה.

בקיץ תש"א פרצו הנאצים לקובנה והקימו גטו בעיירה סלבודקה, ומשפחת זיסמן יחד עם שאר יהודי קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים שמרו בני המשפחה על שמירת תורה ומצוות באופן מלא, וחירפו נפשם בשל כך. בביתם התקיים מניין חסידי, ובסוכות היה ביתם מהבודדים בגטו שהקימו סוכה.

אביו עם אחיו הקטן חיים ישראל נרצחו על ידי הנאצים ב"הפורט השביעי" בחודש ניסן תש"ד.

שבועות ספורים לאחר שנרצחו אביו ואחיו הקטן, החלו הנאצים בחיסול טוטלי של יושבי הגטו, ובני המשפחה הנותרים נשלחו למחנה "שטוטהוף". במחנה נערכה סלקציה, ודובער נשלח למחנה עבודה, וברגע האחרון הצטרף אליו אחיו ר' לייבל, שהצטרף אליו בהיחבא בציווי אמו, מעשה שהציל את חייו. האם נשלחה לתאי הגזים.

אחרי המלחמה נפגש עם אחיו ר' לייבל ששרד 7 מחנות, והיגרו יחד לארצות הברית, לשם הגיעו בחג החנוכה תש"ו.

מיד כשהגיעו נכנסו ל'יחידות' אצל הרבי הריי"צ. באותה תקופה היה הרבי חולה, וליחידויות היה נכנס גם המזכיר כדי לעזור בהבנת הדברים. יחד איתו ואחיו נכנס ר' משה לייב ראדשטיין, ידידו של אביהם, אך הרבי הורה לו לצאת החוצה. לאחר שהרבי ווידא כי הוא סגר את הדלת עד הסוף, פנה אליהם הרבי ובמבט חודר תקע את מבטו עליהם, והחל לבכות. יחד איתו התחילו לבכות האחים. לאחר כמה דקות שאל הרבי לגורל הרב יהושע אייזיק ברוך והרב סנדר בלוי, משפיעים בקהילה בקובנה, וחסידים נוספים.

משפחתו

• אחיו, ר' לייבל זיסמן.
• אחיו, חיים ישראל.

קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א קטגוריה:אישים בליטא