תשובה ליכט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (אליהו ב. העביר את הדף משתמש:אליהו ב./תשובה ליכט לשם תשובה ליכט בלי להשאיר הפניה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נר שעווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"היו מדייקים לעשות הנרות משעווה", [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | [[קובץ:נר שעווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"היו מדייקים לעשות הנרות משעווה", [[אדמו"ר הריי"צ]]]] | ||
'''תשובה ליכט''' - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] להדליק נר לכבוד [[שבת תשובה]]{{הערה|ובבית [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלושה נרות}} (בנוסף לשני הנרות שמדליקים ב[[ערב יום הכיפורים]], נר החיים ונר נשמה). | '''תשובה ליכט''' - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאנו]] להדליק נר לכבוד [[שבת תשובה]]{{הערה|ובבית [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלושה נרות}} (בנוסף לשני הנרות שמדליקים ב[[ערב יום הכיפורים]], נר החיים ונר נשמה). | ||
גרסה מ־19:20, 27 בספטמבר 2020
תשובה ליכט - נר של תשובה - הוא מנהג מיוחד שנהגו בו בבית רבותינו נשיאנו להדליק נר לכבוד שבת תשובה[1] (בנוסף לשני הנרות שמדליקים בערב יום הכיפורים, נר החיים ונר נשמה).
הרבי התבטא בשיחותיו שמנהג חב"ד הוא להדליק שלושה נרות בשבת תשובה כנגד שלושת ענייני התשובה "סור מרע" "ועשה טוב" "בקש שלום"[2].
בבית הרב
בספר המנהגים מובא שמנהג בית הרב להדליק לשבת תשובה "אַ תשובה ליכט", וליום הכיפורים "אַ לעבעדיגע ליכט" ונר נשמה.
ובספר השיחות[3] של אדמו"ר הריי"צ:
"אחד המנהגים המקובלים [מהמהר"ל מפראג] הוא, שעושים שלושה נרות בעשרת ימי תשובה: "נר של תשובה" (תשובה ליכט)[4] בערב שבת שובה, ושני נרות בערב יום הכיפורים: "נר החיים" (אַ לעבעדיגע ליכט) ו"נר נשמה" (נשמה ליכט).
היו מדייקים לעשות הנרות משעווה[5].
היה זה כיבוד גדול לשזור את הפתילות, ואפילו להביא את המים להשריית השעווה, וכן להבעיר את העצים לחימום המים היה זה גם כן כיבוד רוחני.
בשעה שעשו את הפתילות, היו קוראים בשם האדם שעבורו היו שוזרים את החוט בפתילה".
בשיחה אחרת[6] מוסיף בזה אדמו"ר הריי"צ:
"..נרות יוהכ"פ היו צרים וארוכים, ואילו הנרות של שבת שובה היו עבים וקצרים.
הוד כ"ק רבינו הזקן היה מודד בעצמו את חוט הפתיחה שהיו מניחים עבורו, ובשעה המדידה היה אומר: "נר הוי' נשמת אדם". גם הוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק האמצעי שמר על מנהג זה - אף שלא היה מקפיד על עניינים חיצוניים.
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק הצמח צדק שהיה בעל משפחה גדולה, היה עושה בעצמו את הפתילות עבור כולם, עבור בניו, כלותיו, בנותיו וחתניו, ולפיכך היו עושים כמה נרות. פעם אחת היו שלושה "נרות של תשובה".
בדברי הרבי
הרבי דיבר כמה פעמים בשיחותיו אודות ה"תשובה ליכט", ובהם נמצאים פרטים נוספים בדבר.
בשיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א בלתי מוגה[7]:
"עוד סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר[8], שאצל רבותינו נשיאינו היו עושים בשבת שובה "תשובה ליכט", ופעם אחת היו אצל הצ"צ ג' נרות, ושאלה זוגתו הרבנית: ג' נרות?! – הלואי יהי' לנו כח לעשות תשובה פעם אחת[9]!...
וענה לה הצ"צ: אכן, ישנם ג' תשובות, כמבואר בלקו"ת[10] שג' התשובות הם "סור מרע", "עשה טוב" ו"בקש שלום"[11].
וכן הוא גם בפשטות – שיש בתשובה ג' ענינים: (א) עיקר התשובה – קבלה על להבא בנוגע לפועל, (ב) תשובה בלב – חרטה על העבר, "שב מידיעתו"[12], (ג) וידוי דברים.
קישורים חיצוניים
- אוצר מנהגי חב"ד - תשרי עמ' קסו
- מכון הלכה חב"ד, "תשובה ליכט": מה המקור וכמה נרות מדליקים?
- הרב יוסף שמחה גינזבורג, התקשרות גיליון 948
הערות שוליים
- ↑ ובבית אדמו"ר הצמח צדק שלושה נרות
- ↑ שיחת ו' תשרי תשמ"ב ועוד
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 7-8
- ↑ ובהערת הרבי שם: לעת עתה לא מצאתי מקורו
- ↑ מובא מספר יד אליעזר: כל הנרות כשרים ומכל מקום ליוהכ"פ וליארצייט טוב לירח נרות של שעווה. (ולהעיר אשר ראשי תיבות של שעוה: ה'קיצו ו'רננו ש'וכני ע'פר)
- ↑ ספר השיחות תש"ה עמ' 14
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשכ"א
- ↑ ליל ש"פ וילך, שבת שובה תש"ה ס"ה (סה"ש תש"ה ע' 14 ואילך)
- ↑ כ"ק אדמו"ר שליט"א דיבר בקול חנוק מבכי (המו"ל)
- ↑ בלק עג, א ואילך
- ↑ תהלים לד, טו.
- ↑ שבועות כו, ב. וש"נ
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)