יוסף קארו: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום. | רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת [[ספרד]]. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום. | ||
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, | משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע. | ||
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר ב[[צפת]] שב[[ארץ ישראל]], בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של [[רבי יעקב בירב]], וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה. | |||
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה. | |||
[[ | |||
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, | נפטר ב[[צפת]] ב[[י"ג ניסן]] ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת{{הערה|סמוך לקבריהם של [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וגדולי צפת באותו דור.}}. | ||
=== קשריו עם גדולי דורו=== | |||
רבי יוסף קארו היה מחותן עם [[האר"י הקדוש]] שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף. | |||
רבי יוסף קארו רצה ללמוד [[קבלה]] מהאר"י אך [[האר"י]] סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת [[הקבלה]] על פי שיטת [[הרמ"ק]]. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו [[קבלה]] ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו [[האר"י]] שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד [[קבלה]] משיטתו אלא משיטת [[הרמ"ק]]. | |||
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של [[הרמ"ק]] ב[[נגלה]] ותלמידו של [[הרמ"ק]] ב[[קבלה]]. | |||
== | ==השולחן ערוך== | ||
[[תמונה:שו''ע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק אבן העזר משולחן ערוך של הבית יוסף שנדפס בקפוסט תקע"ג]] | |||
{{ערך מורחב|שולחן ערוך}} | |||
לאחר שחיבר את ספרו ה'בית יוסף', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]] לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם 'שולחן ערוך', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו. | |||
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי ה[[ראשונים]] הספרדים, כתב [[הרמ"א]]{{הערה|רבי משה איסרליש, שהיה רבה של העיר קראקא ב[[פולין]].}} השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי ה[[ראשונים]] השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'. | |||
== חב"ד וההקפדה על [[שולחן ערוך]] == | == חב"ד וההקפדה על [[שולחן ערוך]] == | ||
גרסה מ־14:15, 23 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי יוסף קארו, מכונה בשם "הבית יוסף" על שם חיבורו ההלכתי, (רמ"ח - של"ה) היה אחד מפוסקי ההלכה הגדולים ביותר שקמו בעולם היהודי. ידוע בעיקר בשל ספרו "שולחן ערוך", המהווה את ספר היסוד לפסיקה ההלכתית בקרב כל עדות ישראל בחמש מאות השנים האחרונות.
תולדות חייו
רבי יוסף קארו נולד בשנת ה'רמ"ח לאביו רבי אפרים קארו במדינת ספרד. בשנת רנ"ב גורשה משפחתו יחד עם יהודי ספרד, ועברה לגור בעיר ליסבון שבפורטוגל, עד שלאחר ארבע שנים גורשו גם משם עם יהודי המקום.
משפחתו הגיעה לעיר קושטא שבטורקיה, אביו רבי אפרים נפטר לאחר זמן קצר. לאחר פטירת אביו הוא עבר להתגורר בבית דודו רבי יצחק קארו לאחר פטירת דודו עבר מקושטא לאדריאנופול והתחתן עם בתו של רבי חיים איבן אלבלג, שנפטרה זמן קצר לאחר מכן. לאחר זמן התחתן שוב עם בתו של רבי יצחק סבע.
בשנים הבאות הוא עבר לעיר ניקופול שבבולגריה, פתח שם ישיבה, והחל בכתיבת ספרו המפורסם על ה'טור' - הבית יוסף. הוא למד תורה אצל מגיד משמים, שהורה לו לעבור להתגורר בצפת שבארץ ישראל, בהגיעו לארץ ישראל הוא נהפך לתלמידו של רבי יעקב בירב, וזכה להיות הראשון מבין ארבעת התלמידים שהוסמכו על ידו עם חידוש הסמיכה.
בזקנותו נפטרה אשתו השניה, והוא התחתן בשלישית, אז נולד בנו יהודה.
נפטר בצפת בי"ג ניסן ה'של"ה בגיל שמונים ושבע, ומנוחתו כבוד בבית העלמין העתיק שבצפת[1].
קשריו עם גדולי דורו
רבי יוסף קארו היה מחותן עם האר"י הקדוש שחתן את בתו, עם בנו של הבית יוסף.
רבי יוסף קארו רצה ללמוד קבלה מהאר"י אך האר"י סירב באומרו שמהשמים הועידו לו (לבית יוסף) את העיסוק בתורת הקבלה על פי שיטת הרמ"ק. רבי יוסף קארו המשיך להפציר בו עד שיום אחד בא האריז"ל ללמד את רבי יוסף קארו קבלה ובדיוק כשהתחיל נרדם רבי יוסף קארו, ואז אמר לו האר"י שמהשמים הראו לו (לרבי יוסף קארו) שאינו ראוי ללמוד קבלה משיטתו אלא משיטת הרמ"ק.
היה ידידו של רבי שלמה אלקבץ, הוא גם היה רבו של הרמ"ק בנגלה ותלמידו של הרמ"ק בקבלה.
השולחן ערוך
| ערך מורחב – שולחן ערוך |
לאחר שחיבר את ספרו ה'בית יוסף', שנכתב על סדר ה'ארבעה טורים', לרבי יעקב בן הרא"ש, וכלל פסיקות הלכתיות במחלוקות שבין הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש לפי דעת הרוב מביניהם, חיבר הבית יוסף 'קיצור' לספרו, וקראו בשם 'שולחן ערוך', במשך השנים נעשה קיצור זה כעיקר, ועיקר לימוד ההלכה בדורות האחרונים נלמד בו.
לאחר שהתפרסם השולחן ערוך, בו היתה עיקר הפסיקה לפי פסקי הראשונים הספרדים, כתב הרמ"א[2] השגות והגהות על השולחן ערוך, ובהם תיקן פסקים מסויימים לפי פסקי הראשונים השאכנזים ובעלי התוספות, בני אשכנז נוהגים לפסוק לפי הרמ"א, ובמה שהרמ"א לא חלק על ה'בית יוסף' הם פוסקים כ'בית יוסף'.
חב"ד וההקפדה על שולחן ערוך
בחסידות חב"ד ידועה ההקפדה על כל הלכה בשולחן ערוך, ובנוגע לכך התבטא הרבי: "בנוגע לענינים שאמרו בשמי שהם היפך השולחן ערוך, הריני חוזר וכופל עוד הפעם, שכל ענינים כיוצא בזה הם שקר גמור!"
"ולפלא הכי גדול שישנו מי שמעלה על הדעת סברה מבהילה כזו (שיהיה צורך לשלול אותה), לא מצד צדקות, צדיק גמור ועד ל"עמך כולם צדיקים", כי אם מצד ענין של אנושיות, שכן כל אדם שפוי בדעתו לא יאמר שיש לפעול נגד השולחן ערוך חס ושלום!"[3].
בפעם אחרת, כתב הרבי במענה לאחד המכתבים: "מובן שאין כל הסכמה בזה (ולא היתה שאלה על דבר זה) שהרי זה היפך השולחן ערוך, ומה שייך בזה הסכמה... מובן גם כן בנוגע לכמה וכמה שמועות שהם היפך השולחן ערוך מסתמכין שמכאן וכו'... שאין לזה כל יסוד, וכלל אינו מובן למאי נפקא מינה, שכיוון שיש בזה פסק דין בשולחן ערוך - אין לשנות חס ושלום!"[4].
בהזדמנות מסוימת התבטא הרבי על הבית יוסף והרמ"א, מחברי השולחן ערוך: "לאורם נלך עד משיח צדקינו"[דרוש מקור]!