מלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(בעריכה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מלאכים}}'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. | {{מלאכים}} | ||
'''מלאכים''' הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. ענין מלאך הוא שליח, והמלאכים הם המעבירים את השפע האלוקי בעולמות. | |||
מקומם של המלאכים הוא ב[[עולמות בי"ע]] שהם עולמות פרודים, ובכללות נחלקים לשלושה מיני מלאכים: [[שרפים]] שהם מלאכים עליונים ב[[עולם הבריאה]], [[חיות הקודש]] שהם מלאכים ב[[עולם היצירה]] ו[[אופנים]] שהם מלאכים ב[[עולם העשיה]]. | |||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
המלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. בניגוד לכוחות האלוקיים ב[[עולם האצילות]] ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שב[[עולמות בי"ע]] ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות ב[[שבירת הכלים]], שנפלו בבחינת חלקים נפרדים. | המלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. | ||
בניגוד לכוחות האלוקיים ב[[עולם האצילות]] ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שב[[עולמות בי"ע]] ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות ב[[שבירת הכלים]], שנפלו בבחינת חלקים נפרדים. | |||
==מלאכים ונשמות== | ==מלאכים ונשמות== | ||
החילוק הכללי בין מלאכים | החילוק הכללי בין מלאכים ו[[נשמות ישראל]] הוא שנשמות ישראל נמשכו מ[[פנימיות]] העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. וענין כללי זה משפיע על כל פרטי עניניהם, שהמלאכים נחלקו מן הנשמות מצד שורשם, ומצד ענינם, ומצד עבודתם. | ||
המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו הם מ[[זיווג נשיקין]], מה שאין כן נשמות ישראל שנמשכו מבחינת [[זיווג גופני]] שהוא מפנימיות העולמות. | |||
ולכן, הנשמות הם בבחינת [[אדם]] שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת [[בהמה]]. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני אריה ופני שור וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מספירת החסד, ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות. | |||
==חילוקי הדרגות ביניהם== | ==חילוקי הדרגות ביניהם== | ||
שורה 32: | שורה 36: | ||
==מחנות מלאכים== | ==מחנות מלאכים== | ||
שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה [[מיכאל]], מחנה [[גבריאל]], מחנה [[רפאל]] ומחנה [[אוריאל]]. מחנה [[מיכאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת [[אהבה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]]. מחנה [[גבריאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת ה[[יראה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא ב[[עולם הבריאה]], וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה. | שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה [[מיכאל]], מחנה [[גבריאל]], מחנה [[רפאל]] ומחנה [[אוריאל]]. מחנה [[מיכאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת [[אהבה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני אריה]] שב[[מרכבה]]. מחנה [[גבריאל]] הוא של המלאכים העובדים בבחינת ה[[יראה]], ונמשכים הם מבחינת [[פני שור]] שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא ב[[עולם הבריאה]], וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא [[י"ב בקר]] שהים עומד עליהם מלמעלה. | ||
==עבודתם== | |||
עבודת המלאכים היא בבחינת [[רצוא ושוב]], כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב". יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים". | |||
בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם. | |||
[[קטגוריה:מלאכים]] | [[קטגוריה:מלאכים]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |
גרסה מ־21:41, 26 בנובמבר 2009
מלאכים |
---|
סוגי מלאכים |
אופנים · חיות הקודש · שרפים |
מושגים שונים |
מטי ולא מטי · רצוא ושוב · קדוש קדוש קדוש · ברוך כבוד ה' ממקומו · קדוש וברוך |
מלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה. ענין מלאך הוא שליח, והמלאכים הם המעבירים את השפע האלוקי בעולמות.
מקומם של המלאכים הוא בעולמות בי"ע שהם עולמות פרודים, ובכללות נחלקים לשלושה מיני מלאכים: שרפים שהם מלאכים עליונים בעולם הבריאה, חיות הקודש שהם מלאכים בעולם היצירה ואופנים שהם מלאכים בעולם העשיה.
ענינם
המלאכים הם כוחות אלוקיים נפרדים, המשמשים את הקב"ה.
בניגוד לכוחות האלוקיים בעולם האצילות ובעולמות שמעל עולם האצילות, אשר הנם מאוחדים עם הקב"ה, עד שלא נקראים בשם עולם, הרי שבעולמות בי"ע ישנו פירוד והתחלקות, ובעולמות אלו ישנם מלאכים. המלאכים נוצרו מן נפילת האורות בשבירת הכלים, שנפלו בבחינת חלקים נפרדים.
מלאכים ונשמות
החילוק הכללי בין מלאכים ונשמות ישראל הוא שנשמות ישראל נמשכו מפנימיות העולמות, ומלאכים נמשכו מחיצוניות העולמות. וענין כללי זה משפיע על כל פרטי עניניהם, שהמלאכים נחלקו מן הנשמות מצד שורשם, ומצד ענינם, ומצד עבודתם.
המשכת המלאכים הוא מחיצוניות העולמות, שנמשכו הם מזיווג נשיקין, מה שאין כן נשמות ישראל שנמשכו מבחינת זיווג גופני שהוא מפנימיות העולמות.
ולכן, הנשמות הם בבחינת אדם שעומדים בבחינת קומה שלימה, לעומת המלאכים שהם בבחינת בהמה. ולכן נחלקו המלאכים למחנות, פני אריה ופני שור וכו'. שענין פני אריה הוא מלאכים הנמשכים מספירת החסד, ועבודתם היא באהבה, ופני שור עבודתם היא ביראה. וענין זה הוא רק במלאכים, שאדם הוא בבחינת קומה שלימה, וכלול מעשר ספירות.
חילוקי הדרגות ביניהם
המלאכים מתחלקים בכללות לפי העולמות בהם נמצאים לשלושה מינים: שרפים - מלאכים של עולם הבריאה, חיות הקודש - מלאכים של עולם היצירה, אופנים - המלאכים של עולם העשיה.
שרפים
שרפים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם הבריאה. בעולם הבריאה שורה ספירה הבינה של עולם האצילות, כמאמר "אמא עילאה מקננת בתלת ספירן בכורסיא". עבודתם של השרפים היא בהבנה שכלית של האלוקות. על השרפים נאמר "עומדים ממעל לו", שעומדים הם מעל בחינת הכסא.
השרפים הם בריה בפני עצמה בציור קומה, כמו שנאמר "בשתים יכסה פניו", וכן נאמר שהם עומדים. שורשם הוא מבחינת הקו, ולא מבחינת העיגול.
השרפים הם בבחינת מקבלים, שמקבלים דין מן דין, ואינם בבחינת משפיעים למטה, ולכן הם אומרים "קדוש קדוש קדוש".
חיות הקודש
חיות הקודש הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם היצירה. עבודת חיות הקודש היא בבחינת אהבה ויראה טבעיים, שאין עיקרה בהתפעלות מצד ההתבוננות בשבח, אלא היא טבעית כמו מדות טבעים באדם. חיות הקודש, יחד עם האופנים נושאים את הכיסא.
אופנים
אופנים הוא שמם של המלאכים העומדים בעולם העשיה. עבודתם של האופנים היא בבחינת הודאה מרחוק בלבד, שאין מרגישים הם את מקורם, ורק עובדים מבחינת ביטול. עבודת הוא בבחינת מעשה חיצוניות של השתחוואה, והוא כמו "וצבא השמים לך משתחוים".
האופנים הם בבחינת משפיעים, שמשפיעים את ההשפעות למטה. ולכן אומרים הם "ברוך כבוד ה' ממקומו", שענינו המשכת האלוקות למטה.
מחנות מלאכים
שורש המלאכים הוא מעולם התוהו, ועל כן הם בבחינת מחולקים, שמתחלקים הם למחנות שונים. ובכללות מתחלקים המלאכים לארבע מחנות: מחנה מיכאל, מחנה גבריאל, מחנה רפאל ומחנה אוריאל. מחנה מיכאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת אהבה, ונמשכים הם מבחינת פני אריה שבמרכבה. מחנה גבריאל הוא של המלאכים העובדים בבחינת היראה, ונמשכים הם מבחינת פני שור שבמרכבה. וענין מחנות המלאכים אלו הוא בעולם הבריאה, וכל מחנה כולל שלוש פרקים, והוא י"ב בקר שהים עומד עליהם מלמעלה.
עבודתם
עבודת המלאכים היא בבחינת רצוא ושוב, כמו שנאמר "והחיות רצוא ושוב". יחד עם זאת נקראים המלאכים "עומדים".
בתיווך הדברים נאמר כי המלאכים אמנם מתעלים במדריגות (שזהו ענין הרצוא ושוב), אך הם נותרים לעולם באופן עבודה יחיד, כגון מיכאל באהבה וגבריאל בגבורה, ואינם יכולים להחליף את סוג עבודתם.