בין הזמנים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") |
מ (החלפת טקסט – "([^א-ת]ו?[בל]?)חדשי([^א-ת])" ב־"$1חודשי$2") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
במכתב אחר כותב הרבי: בשעה שרואים איך שהסדר הוא מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך: | במכתב אחר כותב הרבי: בשעה שרואים איך שהסדר הוא מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך: | ||
הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר | הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר ב[[חסידות]] בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. | ||
וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, ושבכל העולם{{הערה|1=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.}} | וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שב[[ארץ הקודש]] ת"ו, ושבכל העולם{{הערה|1=תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.}} | ||
גרסה מ־22:11, 8 בספטמבר 2020
בין הזמנים הוא זמן בו הישיבות אינם פועלות בסדר רגיל, והבחורים מנהלים בעצמם את סדר יומם. הרבי קרא מספר פעמים לבטל מנהג זה[1].
הרבי אף הדריך את בני הישיבות, כיצד לנהוג בתקופה זו: במכתב לבני הישיבות כותב הרבי: "אליכם בני הישיבות הננו פונים ביחוד, מתקרבים ימי הקיץ ימי החופש ומנוחה אשר סדרי הלימוד בהישיבה רפויים, ע"כ הצעתינו לפניכם שתתנו את עצמכם לקרב את הנוער להשפיע עליו שיבואו ללמוד בישיבות, להסביר להם שזהו עיקר גדול בחיים להתחנך על ברכי התורה והיראה, והלומד כשהוא ילד זוכה לא זו בלבד שתורתו משתמרת אלא עוד זאת שזהו מעמיד אותו בעזה"י בפנה של אורה אשר כל ימי חייו ידע מטרתו בחיים להיות יהודי נאמן לה' ולתורתו".[2]
ניצול בין הזמנים להוספה ביראת שמים
במכתב אחר מציע הרבי לנצל זמן זה להוספה ביראת שמים: "בטח למותר להעיר על הנחיצות הכי גדולה לנצל את ימי הקיץ שהתלמידים חפשים אז מלימודים אחרים, לתוספת התעוררות והתחזקות ובפרט של יראת שמים בכל התלמידים, אף שגם בזה ישנו תירוץ מן המוכן שהתלמידים עייפים הם מלימודם כל השנה וגם נוסעים הם לחוץ לעיר וגם החמימות קשה לסבול, שבד"מ פועל זה על המרץ של התלמידים וההנהלה כו' וכו', ואין ברצוני לחזור עוד הפעם על כל האמור לעיל, רק אדגיש שאין זה אלא תירוץ, והראיה שבכל המקומות שהחליטו ובפועל לנצל את ימי הקיץ, הצליחו עד כדי כך שלשנה הבאה לא היה צריך שאעורר אותם עוד הפעם, כי בעצמם ראו שגם בגשמיות תועלת היא"[3].
במכתב אחר כותב הרבי: בשעה שרואים איך שהסדר הוא מצד הנהגת העולם - צריכים לעשות הפוך:
הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחודשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחודשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף.
וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבארץ הקודש ת"ו, ושבכל העולם[4]
ראו עוד
קישורים חיצוניים
- דעת הרבי בנושא תפקידו של תמים בקיץ גליון החייל עמ' 3 תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)
הערות שוליים
- ↑ המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא ייתכן שיהיה הפסק ח"ו, בענין החיים. והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו
- ↑ ממכתב ר"ח סיוון תש"י.
- ↑ ממכתב כ"ח סיון תשי"ג.
- ↑ תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.