נתן סאה ונטל סאה – הבדלי גרסאות

השיטה הרגילה והמקובלת היא לעשות שני בורות: בור זריעה ובור השקה, לכל אחד מהבורות ישנה מעלה מיוחדת: לבור הזריעה ישנה מעלה בכך שהמים ש"נזרעים" בתוכו נהפכים למים כשרים כמעט לכל הדעות{{הערה|וכמפורט לעיל}}, בנוסף, כאשר המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, לא ייתכן שהמים שבבור הטבילה לא יהיו כשרים; לעומת הבעיה שבבור ההשקה, שלפעמים שוכחים לבצע את ההשקה, למשל שהמים שבמקווה אינם מגיעים עד החור{{הערה|שם|יורה דעה}} או שמגיעים עד החור, אבל אינם מגיעים עד סוף החור ואין בהם שיעור של "שפופרת הנוד" (שתי אצבעות) לחברם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41928&hilite=fb8231ce-00eb-4617-8570-884245ee935f&st=%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A1%D7%90%D7%94+%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%9C+%D7%A1%D7%90%D7%94&pgnum=199 בשם שו"ת מנחת יצחק סימן קמ"ד], ושו"ת שאל שאל סימן קכ"ה סעיף ו'.}} או שהחור סגור, ואם המים מוכשרים רק על ידי טבילה זו - נמצא שהמים נחשבים למים שאובים שלא הוכשרו שהם מים פסולים לכל הדעות (לכל הפחות מדרבנן). מקרים כאלו קורים לעתים גם כיום{{הערה|הרב ירמיה כ"ץ, מקווה מים חלק שלישי "ההשקה".}}, וזו היא מעלת בור הזריעה (לפי שיטת חב"ד שבור ההשקה בתחתית המקווה והוא פתוח תמיד לא קיימת בעיה זו).

בנוסף יש גם בור השקה, שלו יש מעלה גדולה: יש הלכה שאם בתחתית המקווה היו שלושה [[לוג]]ים של [[מים שאובים]], יהיה המקווה פסול גם אם הציפו על המים השאובים את כל המים הכשרים שבעולם. נמצא, שאם המים מגיעים למקווה דרך בור הזריעה, והיו בתחתית המקווה שלושה לוגים של מים שאובים (דבר שקורה לעתים רבות אם רוקנו את המקווה בכלים שאינם נקובים או ב[[מגבת]] שנחשבת לכלי){{הערה|על פי ההלכה יש לרוקן את המקווה בכלי נקוב, שמא ישפכו ממנו למקווה חזרה מים, ויפסלו את המקווה לאחר שימלאו אותו שוב}}, המקווה פסול. אך אם מבצעים גם "השקה", נמצא שגם אם כל המים שבבור היו שאובים, הם מוכשרים על ידי החיבור למי גשמים בבור ההשקה.