משה חיים לוצאטו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (רמח"ל הועבר לשם משה חיים לוצאטו (רמח"ל)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד ה[[קבלה]] עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מה[[זוהר]]. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו [[זקן]] והתנגדו לטבילה ב[[מקווה]]. חכמי העיר [[ונציה]] החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר. | הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד ה[[קבלה]] עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מה[[זוהר]]. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו [[זקן]] והתנגדו לטבילה ב[[מקווה]]. חכמי העיר [[ונציה]] החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר. | ||
רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו. | רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]] שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו. | ||
גרסה מ־21:20, 14 בנובמבר 2009
הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, מקובל איטלקי שדרכו בקבלה עוררה סערה גדולה.
הרמח"ל ריכז סביבו בשנות צעירותו חבורת צעירים גדולה, והחל ללמדם קבלה. דרכם בלימוד הקבלה עוררה סערה גדולה כיוון שהיא כעין דרך חדשה, שונה במקצת מהזוהר. יחד עם זאת, בנה הרמח"ל לאנשיו דרך חדשה בעבודת ה'. הוא ואנשיו לא נשאו אישה, לא גדילו זקן והתנגדו לטבילה במקווה. חכמי העיר ונציה החרימו אותו. הם החתימו אותו על מכתב בו הוא פורש מלימוד הקבלה. הרמח"ל החל לעסוק בתורת הדקדוק ובמוסר.
רבותינו נשיאנו לא תמכו ברמח"ל, ולא ציטטו אותו, למעט אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש שציטטו אותו פעם אחת ותקפו את דבריו.
הרב עדין אבן ישראל מספר כי ההרבי אמר לו כי במחלוקת הרמח"ל תמכו רבותינו נשיאנו בחכמי ונציה נגד הרמח"ל.
יחד עם זאת, כתב הרבי לחוקר שחקר את משנתו הדקדוקית והמוסרית של הרמח"ל לחקור גם את קבלתו.
מספריו
הרמח"ל כתב ספרים רבים, בין הידועים: מסילת ישרים, ספר מוסר. חוקר ומקובל, ספר קבלי המצוטט פעמיים בכתבי רבותינו. לשון לימודים וספר הדדוק - העוסקים בלשון ובדקדוק.