דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 הדפוס נועד להדפסת ספרי חסידות, אך נודע במיוחד במהדורות המפוארות של התלמוד הבבלי והשולחן ערוך שהודפסו בו. גם אלו שלא נמנו על עדת החסידים לא נמנעו להשתמש בהן למרות אופיו החסידי של הדפוס.
-בשנת תקפ"ג מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו העבודת הקודש של אביהם.
+בשנת תקפ"ג מסר רבי משה את בית הדפוס לבניו רבי שמואל אבא ורבי פנחס והם המשיכו את עבודת הקודש של אביהם.
-בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגרתו בידי השלטון הרוסי.
+בדפוס נדפסו ריבוי ספרי קודש עד סגירתו בידי השלטון הרוסי.
-כיום ספרי הדפוס נחשבים ליקרי ערך, מחמת המיוחדות הדפוס בתור דפוס של יהודים חסידים צדיקים, והן מצד הנוסטולגיות של הדפוס.
+כיום ספרי הדפוס נחשבים ליקרי ערך, מחמת המיוחדות של בית הדפוס שהיה שייך ליהודים חסידים צדיקים, והן מצד הנוסטלגיות של הדפוס.
 ==פתיחת בית הדפוס==
-בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מוילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את דפוס ידוע זה.
+בספר [[סיפורים נוראים]] מאת הרב [[יעקב קדנר]] מובא מעשה פלא ששמע מפי החסיד הרב שלמה מוילנא שהיה עד ראיה למעשה מופת שכונן את בית הדפוס הידוע.
 ===המופת של אדמו"ר הזקן===
 כשעלה בדעת רבי משה לכונן בית דפוס, קם ונסע לאדמו"ר הזקן להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'.
-רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת שההוצאות המרובות והרישיון להפעיל בית דפוס צריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'וווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה.
+רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת ההוצאות המרובות והרישיון להפעלת בית דפוס שצריכים להשיג משר המדינה. אדמו"ר הזקן עודדו ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו לעיר 'וווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה.
 ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן נסע לעיר מאהלאב.
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 שאל לו השר: מה עסקך כאן? סיפר לו ישראל כי בא לכאן בעבור הרישיון של בית הדפוס של הרב מסלאוויטא ענה לו השר הרי זה דבר קטן ופעוט. תיכף הנפיק בשבילו רישיון.
-סיפור זה היה מהדברים שהכרעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן.
+סיפור זה היה מהדברים שהכריעו את ר' [[מאיר רפאל'ס]] להיות חסיד של אדמו"ר הזקן.
 ==הדפסת הש"ס==
@@ שורה 46: / שורה 46: @@
 ש"ס סלאוויטא הוא יקר המציאות בימינו, שכן בניגוד לש"ס וילנה שנדפס במהדורות רבות, נדפס ש"ס סלאוויטא בשלוש מהדורות שלמות בלבד. חוקר התלמוד רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ כתב עליו: "...הדפוס הוא נעים ואין ערך ליופיו".
 ====המחלוקת החריפה על המהדורה הרביעית====
-התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים.
+התלמוד בדפוס סלאוויטא הודפס בשלוש מהדורות שלמות. במהלך הדפסת המהדורה הרביעית, בשנת תקצ"ד, החלו אנשי [[דפוס ראם]] בווילנה להדפיס מהדורה מתחרה, מה שגרם להתלקחות מחלוקת עזה, שכן אמנם חלפו 27 שנים מקבלת אישור הרבנים, אך רק 21 שנים עברו מהוצאת המהדורה השלישית. המחלוקת הפכה למחלוקת בין חסידים למתנגדים.
 לצד המדפיס מסלאוויטא עמדו רבני החסידים, רבני גליציה (ובכללם יעקב אורנשטיין, אב"ד קהילת לבוב) ורוב רבני פולין. לצד המדפיס מווילנה עמדו רבני ליטא, ובכללם אריה לייב קצנלבוגן אב"ד בריסק, יעקב קרלינר אב"ד קרלין, רבים מרבני זאמוט (ליטא התחתית) ורבי [[עקיבא איגר]], בנו רבי [[שלמה איגר]], חתנו רבי [[משה סופר]] בעל החתם סופר והרב אלכסנדר סנדר קפלן בעל "שלמי נדרים".
-מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "בן כוזיבא"<ref> על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], , אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).</ref>. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:
+מדפיסי סלאוויטא העלו את הטענה כאילו דעתו של רבי עקיבא איגר הוטתה על ידי בנו רבי שלמה איגר, וכינו אותו "בן כוזיבא"<ref> על דרך שרבי עקיבא האמין ב[[בן כוזיבא]], אמרו הם שבן כוזיבא (=הבן המכזב, ר' שלמה איגר) היטה את דעתו של רבי עקיבא (איגר, אביו).</ref>. רבי עקיבא איגר, שהיה ידוע בדורו כענוותן גדול, יצא מגדרו ובתגובה כתב מכתב חריף כנגד טענה זו:
 {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="מאוד הומה לבי על העזות והחוצפה של מדפיסי סלאוויטא, ודבריהם דברי נאצה הם, לא בלבד על בני הגאון נר"ו שהטה את לבבי, אלא גם עלי, שיכולים לפתות אותי לפסוק שלא כדין..... אינני מוחל להם כלל וכלל, כי על בזיון התורה אי אפשר למחול".}}
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 ==העלילה והמאסר==
 ===העלילה על פסק השולחן ערוך===
-בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה כץ את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגדי יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים.
+בעיר זאסלאב הסמוכה לסלאוויטא גר הכומר של העיר זסלאב, מיכאל בנדרובסקי שנודע כאיש צר ואויב ישראל ואנטישמי ארסי. כומר זה ניסה את את כוחו בשתי עלילות דם שפילות נגד יהודים, ובשתיהן הוכח כי הוא דובר כזבים, ויצא מהן בבושת פנים. בתקצ"ג העליל שהיהודים חתכו את לשונו של איכר נוצרי וגנבו את כספו. ב-תקצ"ד האשים אותם בניסיון למול נער גוי ולרוקן את דמו על מנת להכין מצות. שוב ושוב מצאו החקירות אפילו מטעם השלטונות הרוסיים את היהודים זכאים. בחקירה חוזרת נשלח לאזור קצין רוסי בשם אלכסנדר ויסיליאב. הוא התחבר עם בנדרובסקי, אך גם הוא לא הצליח לשכנע את שלטונות הצאר שהיהודים אשמים.
 פעמים אחדות התנכל גם לבית הדפוס בסלאוויטא, בתקצ"ג הגיש כתב הלשנה נגד בית הדפוס וצירף עליו שני דפים מתוך ה"יורה דעה" שבו נפסק דינם של המוסרים והמלשינים שדינם להיצלות בגיהנום עד סוף כל הדורות, אך הרשויות בשעתו לא השגיחו בהלשנותיו.
@@ שורה 79: / שורה 79: @@
 לידיו של הכומר הגיעו דפי שולחן ערוך (יורה דעה סימן קנ"ח) מדפוס סלאוויטא. הטקסט אומנם עוסק בהיתר אי הצלת גויים בשעת סכנה. הקטע נמחק בעבר כנדרש על ידי הצנזור, אך בדפוס החדש של סלאוויטא הופיעו הדברים שוב – אם כי ברמיזה. הטקסט עצמו צונזר אבל פירוש הט"ז המופיע בעמוד שמצטט את הטקסט המקורי לא צונזר.
-את הדפים וההסבר קיבל הכומר מרופא יהודי מקומי בזסלאב בשם ד"ר גרינברג, ששנה או שנתיים לאחר מכן אף המיר את דתו לנצרות. את המידע המרעיש העביר בנדרובסקי לחברו ויסליאב בסוף בתקצ"ה, (חודשים רבים לפני המעשה של גילוי גופתו של פרוטאגין דלהלן).
+את הדפים וההסבר קיבל הכומר מרופא יהודי מקומי בזסלאב בשם ד"ר גרינברג, ששנה או שנתיים לאחר מכן אף המיר את דתו לנצרות. את המידע המרעיש העביר בנדרובסקי לחברו ויסליאב בסוף בתקצ"ה (חודשים רבים לפני המעשה של גילוי גופתו של פרוטאגין דלהלן).
-===עללית הרצח ===
+===עלילת הרצח ===
 ביום טוב ראשון של חג השבועות ו' בסיון תקצ"ה (3 ביוני 1835)<ref>סיפור עלילת הס"ת עד בואו לרבי מתוך הספר "יחדי סגולה" מאמר "ס"ת של ירושה" נכתב על ידי הרב שמואל אבא שפירא שמסר את הס"ת לרבי.</ref> שמש בית הכנסת "חייטים" בסלאויטא פתח את בית הכנסת לתפלת מנחה כשנכנס לבית הכנסת ראה את אליעזר (לייזר) פרוטוגאין שעבד בדפוס של האחים שפירא ככורך ספרים תלוי על קורת התקרה.