מלאכת עושה שתי בתי נירין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בעבר, נהוג היה ל[[אריגה|ארוג]] בטכניקה, שבה מתחו חוטי שתי בין שני קורות, שהאחד מהם נקרא [[כובד עליון]] שבו היה אחוזים החוטים לפני אריגתן, והשני נקרא [[כובד תתחון]] שבו היו מגלגלים את הבגד לאחר אריגתו, וזוהי [[מלאכת מיסך]]. האריגה היתה נעשית על ידי מכונת האריגה שנקראת [[נול]], ובה היו קבועים שני מסגרות המחזיקות בתוכם את חוטי השתי לסירוגין, מסגרת אחת היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הזוגיים, ומסגרת שנייה היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הבלתי זוגיים. ב[[נול]] היו שני דוושות שעל ידם היה מעלה ה[[אורג]] את אחת מהמסגרות ומוריד את חברתה, וכך היה מעביר את חוט הערב הכרוך על ה[[בוכייר]] מתחת החוטים הזוגיים ומעל החוטים הבלתי זוגיים, ולאחר מכן מעלה את המסגרת שאחזה בחוטים הזוגיים ומוריד את המסגרת שאחזה בחוטים הבלתי זוגיים, ושוב מעביר את חוט הערב, והפעם מתחת לחוטים הבלתי זוגיים ומעל החוטים הזוגים, וכך היה נארג הבגד. במסגרת היו מתוחים לאורכה חוטים, שבאמצעם היתה קשר לולאה שמאפשרת מעבר חוט בתוכה, וכך היו תפוסים בהם החוטים, ובכך היתה מעלה את החוטים התפוסים בה, מסגרות אלו נקראות [[בתי נירין]]. | בעבר, נהוג היה ל[[אריגה|ארוג]] בטכניקה, שבה מתחו חוטי שתי בין שני קורות, שהאחד מהם נקרא [[כובד עליון]] שבו היה אחוזים החוטים לפני אריגתן, והשני נקרא [[כובד תתחון]] שבו היו מגלגלים את הבגד לאחר אריגתו, וזוהי [[מלאכת מיסך]]. האריגה היתה נעשית על ידי מכונת האריגה שנקראת [[נול]], ובה היו קבועים שני מסגרות המחזיקות בתוכם את חוטי השתי לסירוגין, מסגרת אחת היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הזוגיים, ומסגרת שנייה היתה מחזיקה את כל חוטי השתי הבלתי זוגיים. ב[[נול]] היו שני דוושות שעל ידם היה מעלה ה[[אורג]] את אחת מהמסגרות ומוריד את חברתה, וכך היה מעביר את חוט הערב הכרוך על ה[[בוכייר]] מתחת החוטים הזוגיים ומעל החוטים הבלתי זוגיים, ולאחר מכן מעלה את המסגרת שאחזה בחוטים הזוגיים ומוריד את המסגרת שאחזה בחוטים הבלתי זוגיים, ושוב מעביר את חוט הערב, והפעם מתחת לחוטים הבלתי זוגיים ומעל החוטים הזוגים, וכך היה נארג הבגד. במסגרת היו מתוחים לאורכה חוטים, שבאמצעם היתה קשר לולאה שמאפשרת מעבר חוט בתוכה, וכך היו תפוסים בהם החוטים, ובכך היתה מעלה את החוטים התפוסים בה, מסגרות אלו נקראות [[בתי נירין]]. | ||
לפי שיטת [[רש"י]]{{הערה| | לפי שיטת [[רש"י]]{{הערה|מסכת שבת עג א. וראה ב[[תוספות יו"ט]] שהעיר, שלדעת רש"י הרי כמו שנכתב העושה שתי בבתי נירין}} מלאכת עשיית בתי שתי נירין, היא הכנסת שתי חוטין, לתוך מקומם בכלי האריגה. | ||
לפי שיטת ה[[רמב"ם]]{{הערה| | לפי שיטת ה[[רמב"ם]]{{הערה|משנה תורה לרמב"ם הלכות שבת ט טז. ראה שם ביאור ה[[לחם משנה]]}} מלאכה זו, היא מתיחת החוטים במסגרות. גדולי פרשני הרמב"ם{{הערה|1= ה[[מגיד משנה]] [http://hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?hilite=3bdee12d-d8ce-4ca3-ba41-688d7d1c60ce&st=&hitnum=4 והלחם משנה].}}, פירשו שגם כוונת [[רש"י]] היא כה[[רמב"ם]]. | ||
תולדת המלאכה היא הקולע [[מסננת|נפה]] או [[כברה]] או [[סל (תיק)|סל]] או [[סבכה]] או סריגת [[מיטה]] [[חבל|בחבלים]]. כוונתם לכאורה{{הערה|ראו אורה ושמחה שם.}}, היא שכאשר החל העושה לעשות את הכלי, ויצר בו שני חורים שנוצרו כתוצאה מסריגת השתי והערב, הוא עבר על איסור זה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||