דפוס סלאוויטא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==פתיחת בית הדפוס== | ==פתיחת בית הדפוס== | ||
דפוס סלאוויטא, נתייסד בשנת תקנ"א על ידי הרה"ק רבי משה שפירא זי"ע שכיהן כרב ואב"ד 'סלאוויטא'. בספר [[סיפורים נוראים]] מובא מעשה פלא שכונן את דפוס ידוע זה. | |||
===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ===המופת של אדמו"ר הזקן=== | ||
כשעלה בדעת רבי משה לכונן בית דפוס, קם ונסע לאדמו"ר הזקן להתייעץ עמו ולשמוע את חוות דעתו. אדמו"ר הזקן הסכים על ידו וברכו בברכת 'עלה והצלח'. | |||
רבי משה פירט לפני אדמו"ר הזקן את חששותיו על העיכובים שיעמדו לפניו בכינון בית הדפוס מחמת שההוצאות המרובות יעלו סכום עתק. והרישיון להפעיל בית דפוס צריכים להשיג משר המדינה ואף הוא מגיע לעלויות גבוהות. אדמו"ר הזקן עודדו וחיזקו לבל יירתע מסכם ההוצאות, ובקשר לרישיון ייעץ לו שיפנה אל העיר "מאהלאב" שם ימצא מלמד תינוקות בשם 'ישראל' ועימו ייסע יחדיו להעיר 'וווילנא' ושמה ישיג את הרישיון בקלות ובלי שום טרחה יתירה על הצד היותר טוב. | |||
ואף שדברי אדמו"ר הזקן רחוקים היו מאוד מהשכל האנושי. כי הרי מקומו של השר הממונה על הרישיונות אינו בכלל בעיר ווילנא. אך מחמת אמונתו החזקה בדברי אדמו"ר הזקן לא הרהר אחריו כלל ותיכף ומיד הועיד פניו להעיר מאהלאב. | |||
כאשר נכנס ר' משה העירה וסיפר לפני בני המקום את דבר אדמו"ר הזקן . התפלאו מאוד אנשי העיר כי הרי מקום מושבו ומגרי השר אינו בווילנא, ושנית שלא עלה בזכרם מלמד בשם ישראל. לאחר חיפוש מדוקדק מצאו מלמד תינוקות בשם 'ישראל', אך מלמד זה היה רחוק כמזרח למערב מהוויות העולם ואינו יודע לדבר כי אם בלשון הקודש בלבד. אולם מחמת גודל אמונת הצדיקים שהיתה מושרשת בבני העיר. הרהיבו עוז בנפשם וניגשו אל המלמד הלזה וסיפרו לו את דבר השליחות. | |||
כשמוע מהם המלמד את דבריהם, התחיל לצחוק מהם באמרו: וכי לא מצאתם לכם אדם אחר להתל בו חוץ ממני? והוא יושיע את האברך הלזה בהשגת רישיון? והרי אין בפי מילה בלשון עם זר שאוכל לבוא בדברים עם בני עם המדינה, אתמהה. | |||
אולם לא עזרו לו כל תשובותיו. כך הורה אדמו"ר הזקן וכך נעשה. הבהירו. הסכים המלמד לדבריהם ויסעו שניהם יחדיו אל העיר ווילנא. עם הגיעם פנו האורחים אל בית הגביר ר' מאיר רפאל'ס. ר' מאיר קיבלם בסבר פנים יפות ושאלם לפשר בואם. סיפר ר' משה את השתלשלות הענינים לפני ר' רפאל אולם גם הוא לא ירד לסוף דעתו של אדמו"ר הזקן ולא הבין מהיכן תצמח להם הישועה מהעיר ווילנא. | |||
ישבו הני תרי האנשים ר' משה והמלמד ר' ישראל מיום רביעי – יום בואם להעיר עד ליום שבת קודש כשטווח הנראה, לא נרשמת שום התקדמות וגם רמז למה | ישבו הני תרי האנשים ר' משה והמלמד ר' ישראל מיום רביעי – יום בואם להעיר עד ליום שבת קודש כשטווח הנראה, לא נרשמת שום התקדמות וגם רמז למה אדמו"ר הזקן. | ||
כל השבת רטן המלמד ר' ישראל על דבר בואו לריק ולחינם ופניו היו זועפים על הצרה | כל השבת רטן המלמד ר' ישראל על דבר בואו לריק ולחינם ופניו היו זועפים על הצרה הזאת שנקרתה לפניו. ר' רפאל בראותו את מצב רוחו הציע לפניו לצאת לשאוף אוויר צח ולראות את רחובות העיר המוריקים. בעודם מתהלכים באחד הרחובות עובר למולם שר גדול, וכאשר בא למולם השר פנים אל פנים התבונן היטב השר בפניו של המלמד. השר המשיך בהליכתו בתוך הגן ושניהם המשיכו אף לטייל בו ומידי פעם בפעם נפגשו עיניהם זו בזו. | ||
לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה וכי מהיכן איש דל ונבזה כמוני יכיר שרים גדולים. השיב לו השר האם אתה מתושבי 'שקלאוו? ענה לו המלמד, לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלאוו. לפתע נזכר המלמד, אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלאוו. | לפתע פנה השר אל המלמד: הינך מכיר אותי? ענה המלמד בפליאה וכי מהיכן איש דל ונבזה כמוני יכיר שרים גדולים. השיב לו השר האם אתה מתושבי 'שקלאוו? ענה לו המלמד, לא. מקום מגוריי היא מאהלאב. אולם השר התעקש בדעתו כי מקום מגוריו אינו אלא שקלאוו. לפתע נזכר המלמד, אכן לפני עשרים שנה הייתי מתושבי שקלאוו. | ||
| שורה 33: | שורה 39: | ||
כשחזר המלמד אל הגביר לא יכל המלמד לפצות את פיו מרוב שמחה עד ששבה אליו רוחו וסיפר להם את כל הפלא הנורא והראה להם את אלף האדומים, ואת הרישיון לבית הדפוס שהעניק לו השר עבור רבי משה. משם נסע רבי משה מסלאוויטא לדרכו והצליח מאוד בעסק הדפוס והמלמד נסע לביתו בשמחה וטוב לבב. | כשחזר המלמד אל הגביר לא יכל המלמד לפצות את פיו מרוב שמחה עד ששבה אליו רוחו וסיפר להם את כל הפלא הנורא והראה להם את אלף האדומים, ואת הרישיון לבית הדפוס שהעניק לו השר עבור רבי משה. משם נסע רבי משה מסלאוויטא לדרכו והצליח מאוד בעסק הדפוס והמלמד נסע לביתו בשמחה וטוב לבב. | ||
==הדפסת הש"ס== | ==הדפסת הש"ס== | ||