נודע ביהודה אלקים: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניגונים שחוברו על פרקי | {{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}} | ||
הניגון '''נוֹדָע בִּיהוּדָה''' הותאם למילים במזמור ה[[ | הניגון '''נוֹדָע בִּיהוּדָה''' הותאם למילים במזמור ה[[תהלים ע"ו]], [[ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א|לכבוד יום הולדתו]] ה-75 של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] בשנת [[תשל"ז]]. | ||
מילות הניגון: {{ציטוט|תוכן=נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן|מרכאות=כן|מקור= | מילות הניגון: {{ציטוט|תוכן=נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן|מרכאות=כן|מקור=תהלים פרק ע"ו (פסוקים א-ב)}} | ||
דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור. | דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור. | ||
גרסה מ־05:52, 31 באוגוסט 2020
| ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי |
|---|
| ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הניגון נוֹדָע בִּיהוּדָה הותאם למילים במזמור התהלים ע"ו, לכבוד יום הולדתו ה-75 של הרבי בי"א ניסן בשנת תשל"ז.
מילות הניגון:
נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹקים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ: וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן
— תהלים פרק ע"ו (פסוקים א-ב)
דוד המלך מתאר את קידוש ה' הגדול לאחר הניצחון הניסי והפלאי של חזקיהו המלך על צבאו העצום והנורא של סנחריב מלך אשור.
לפירוש הרד"ק הפסוק מתייחס גם לאשר יתרחש לעתיד לבוא – כאשר ה' ינקום את נקמתו באויבי עם ישראל, ואז יתפרסם (נוֹדָע) שמו של הקדוש-ברוך-הוא בִּיהוּדָה (חבל ארץ בארץ ישראל בו נמצאת העיר ירושלים). אז גם יהיה בְשָׁלֵם סוּכּוֹ שיבנה בה (בעיר ירושלים) בית המקדש – סוכתו ומקום השראת שכינתו של הקב"ה(וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן)!
לרד"ק יש גם ביאור מעניין למה נקראת העיר בשם ירושלים. שם בן נוח קרא לה שָׁלֵם ואילו אברהם קרא לה בשם יִרְאָה, הקב"ה החליט ליצור שילוב בין 2 השמות וקרא לה יְרוּשָׁלַיִם (יראה – שלם).