מפטיר יונה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==ההפטרה על פי פנימיות התורה== | ==ההפטרה על פי פנימיות התורה== | ||
הרבי<ref>בשיחת שבת פ' שופטים תשמ" | הרבי<ref>בשיחת שבת פ' שופטים תשמ"ט אות ח ואילך</ref> ביאר על פי הזהר<ref>חלק ב' קצט, א.</ref> שב"מפטיר יונה" בא ללמד זכות גדול על ישראל, בשעת מנחה של יום כיפור, שגם אם ישראל אינם מקיימים את התורה והמצוות כראוי, כדאיים הם ישראל לסליחה וכפרה ולהציל אותם מכל רע, וזה פנימיות הסיפור של יונה והספינה כדהלהלן: | ||
"יונה" הולך על ה"נשמה שיורדת להתלבש בגוף", יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף של בשר ודם, וכמו שהכתוב אומרים "יורדי הים באניות במים רבים"<ref>תהלים קז</ref> אשר בגלל הסכנה שמצד ה"מים רבים" ריבוי הטרדות והבלבולים בעניני העולם הרי זה הנשמה היא מ"יורדי הים" אלא שירדה זו היא צורך עליה, כי כאשר "הספינה - הנשמה" מגיעה למחוז חפצה בשלימות על ידי עבודתה בקיום התורה והמצות אזי ניתוסף | "יונה" הולך על ה"נשמה שיורדת להתלבש בגוף", יורדת לעולם הזה להתלבש בגוף של בשר ודם, וכמו שהכתוב אומרים "יורדי הים באניות במים רבים"<ref>תהלים קז</ref> אשר בגלל הסכנה שמצד ה"מים רבים" ריבוי הטרדות והבלבולים בעניני העולם הרי זה הנשמה היא מ"יורדי הים" אלא שירדה זו היא צורך עליה, כי כאשר "הספינה - הנשמה" מגיעה למחוז חפצה בשלימות על ידי עבודתה בקיום התורה והמצות אזי ניתוסף בה עילוי גדול יותר לגבי מעמדה ומצבה של הנשמה קודם ירידתה "באניה - בגוף" ולעולם הזה. | ||
בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סוער", שאז הירידה לים | בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סוער", שאז הירידה לים גדולה יותר, ובכללות זה החילוק שבין זמן שבית המקדש היה קיים לזמן הגלות, שבזמן הגלות ה"ים סוער" כלשון הכתוב ביונה "ויהי סער גדול בים", "הים הולך וסוער" עד כדי כך שיכול להיות מצב ש"האניה חשבה להשבר" כי מצד התגבות חושך העולם "החושך יכסה ארץ גו'" נעשה חלישות בקיום התורה והמצות המגנים ומצלים את הנשמה במים של ה"ים סוער", ואז האניה במקום להגיע למחוז חפצה, לעלות מעלה מעלה על ידי התורה והמצוות עומדת הספינה להישבר ליפול ל"ים הסוער". | ||
ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם<ref>הלכה אחרונה בהל' חובל ומזיק פרק ח' הט"ו</ref>"ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי. ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור. שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם": | ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם<ref>הלכה אחרונה בהל' חובל ומזיק פרק ח' הט"ו</ref>"ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי. ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור. שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם": | ||
"משוי" קאי גם על המשא של התורה והמצוות כלשון חז"ל "כשור לעול וכחמור למשוי", וכיון שמצד חושך הגלות אין כח לבני ישראל | "משוי" קאי גם על המשא של התורה והמצוות כלשון חז"ל "כשור לעול וכחמור למשוי", וכיון שמצד חושך הגלות אין כח לבני ישראל לקיים כל הריבוי התורה והמצות, כמו הספינה שאינה מסוגלת להחזיק "כובד המשוי שבים סוער" הקב"ה "הקל ממשאה והשליך ביום", היינו שבזמן הגלות הקל הקב"ה מהמשא בתורה ומצות, שהרי ישנם ריבוי ענינים בתורה ומצות שבזמן הגלות אי אפשר לקיים בפועל ממש, כמו הלכות קורבנות הלכות טומאה וטהרה, ועוד, היינו שהקב"ה "השליך בים" את חלקים אלו בתורה (היינו שמצוות אלו חזרו ונעלו לשרשן ומקרן בבחנת ההעלם שלמעלה מגילוי). | ||
ובזה רואים גודל מעלתם של ישראל שלמעלה מהתורה שבשביל טובתם של ישראל להצל ה"ספינה - בני ישראל - שחשב להשבר מכובד המשוי", הקל מהמשוי והשליך לים, כמה וכמה ענינים של תורהו מצות דכיון שהתורה היא בשביל ישראל ועוד יותר "לזכות את ישראן" הרי כאשר | ובזה רואים גודל מעלתם של ישראל שלמעלה מהתורה שבשביל טובתם של ישראל להצל ה"ספינה - בני ישראל - שחשב להשבר מכובד המשוי", הקל מהמשוי והשליך לים, כמה וכמה ענינים של תורהו מצות דכיון שהתורה היא בשביל ישראל ועוד יותר "לזכות את ישראן" הרי כאשר ריבוי התורה והמצות מסכן את ישראל "המשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם", "ומצוה רבה עשה השליך והושיעם" שהרי התורה היא בשביל ישראל "ואם אין ישראל תורה למה". | ||
(על דרך הלימוד זכות של משה רבינו ששבר את הלוחות על מנת שלא יהיה קטרוג על ישראל<ref>ראה לקו"ש חלק ? פ' ברכה </ref>) | (על דרך הלימוד זכות של משה רבינו ששבר את הלוחות על מנת שלא יהיה קטרוג על ישראל<ref>ראה לקו"ש חלק ? פ' ברכה </ref>) | ||