מפטיר יונה – הבדלי גרסאות
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סועד" שאז הירידה לים היא גדולה ובכללות הרי זה החילוק שבין הזמן שבית המקדש היה קיים לזמן הגלות, שבזמן הגלות ה"ים סועד" כלשון הכתוב ביונה "ויהי סער גדול בים" הים הולך וסוער עד כדי כך שיכול להיות מצב ש"האניה חשבה להשבר" כי מצד התגבות חושך העולם "החושך יכסה ארץ גו'" נעשה חלישות בקיום התורה והמצות המגנים ומצלים את הנשמה במים של ה"ים סוער". | בירידת הנשמה עצמה יש חילוקי דרגות לפי ערך מעמד ומצב ה"ים" אשר עם היות שתמיד יש בו "מים רבים" הרי יש זמנים ש"הים שקט", ויש זמנים ש"הים סועד" שאז הירידה לים היא גדולה ובכללות הרי זה החילוק שבין הזמן שבית המקדש היה קיים לזמן הגלות, שבזמן הגלות ה"ים סועד" כלשון הכתוב ביונה "ויהי סער גדול בים" הים הולך וסוער עד כדי כך שיכול להיות מצב ש"האניה חשבה להשבר" כי מצד התגבות חושך העולם "החושך יכסה ארץ גו'" נעשה חלישות בקיום התורה והמצות המגנים ומצלים את הנשמה במים של ה"ים סוער". | ||
ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם ב" | ונרמז דבר זה בלשון הרמב"ם<ref>הלכה אחרונה בהל' חובל ומזיק פרק ח' הט"ו</ref> ב"סה ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי. ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור. שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם": | ||
משוי קאי גם על המשא | "משוי" קאי גם על המשא של התורה והמצוות כלשון חז"ל "כשור לעול וכחמור למשוי", וכיון שמצד חושך הגלות אין כח לבני ישראל קיים כל הריבוי התורה והמצות, כמו הספינה שאינה מסוגלת להחזיק "כובד המשוי שבים סוער" "הקל ממשארה והשליך ביום", היינו שבזמן הגלות הקל הקב"ה מהמשא בתורה ומצות שהרי ישנם ריבוי עיננים בתורה ומצות שבזמן הגלות אי אפשר לקיים בפועל ממש, כמו הלכות קורבונת הלכות טומאה ואטהרה, ועוד, הקב"ה "השליך בים" היינו המצוות אלו חזרו ונעלו לשרשן ומקרן בבחנת ההעלם שלמעלה המגילוי. | ||
ובזה רואים גודל מעלתם של ישראל שלמעלה מהתורה שבשביל טובתם של ישראל להצל ה"ספינה - בני ישראל - שחשב להשבר מכובד המשוי", הקל מהמשוי והשליך לים, כמה וכמה ענינים של תורהו מצות דכיון שהתורה היא בשביל ישראל ועוד יותר "לזכות את ישראן" הרי כאשר רובוי התורה והמצות מסכן את ישראל "המשא שבה כמו רודךף אחריהם להרגם, ומצוה רבה עשה השליך והושיעם שהרי התורה היא בשבילך ישראל ואם אין ישראל תורה למה" | |||
(על דרך הלימוד זכות של מושה רבינו ששבר את הלוחות על מנת שלא יהיה קטרוג על ישראל<ref>ראה לקו"ש חלק ? פ' ברכה </ref>) | |||
והדבר מודגש בסיפור דיונה שמסר נפשו לעבור על ציווי הקב"ה שאסור לנביא לכבוש נבואות, כדי שלא לגרום לקטרוג על ישראל כתוצאה מהתשובה דאנשי נינוה<ref>ראה פרקי דרבי אליעזר פרק י'</ref>, כיון שמצאותם של ישראל היא למעלה מהתורה. | |||
==הברכות שלאחריה== | ==הברכות שלאחריה== | ||