מפטיר יונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]
+'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]
 וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד}} "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]].
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 ==הברכות שלאחריה==
-בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלושה ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}.
+בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלוש ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}.
 ==אצל רבותינו נשיאנו==
 רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם}}.
+[[אדמו"ר הזקן]] בעלותו למפטיר יונה היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד{{הערה|[[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית" של אדמו"ר הריי"צ}}.
 [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.
-בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472 [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.
+בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472, [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.
-לאחר [[תש"י]] הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
+לאחר [[תש"י]] [[הרבי]] הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
 בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב-770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.
-[[אדמו"ר הזקן]] היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד{{הערה|[[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית של אדמו"ר הריי"צ}}.
 ==קישורים חיצוניים==