מפטיר יונה – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]] "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך.
'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. הפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]] 
וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד}} "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]].


לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]].
לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]]{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.


==סיפור ההפטרה==
==סיפור ההפטרה==
שורה 10: שורה 11:


==הברכות שלאחריה==
==הברכות שלאחריה==
בברכות שאחרי ההפטרה נהוג ברוב המנהגים לברך את כל ארבע הברכות, ואם חל יום הכיפורים בשבת מוסיפים לברכה הרביעית איזכור של השבת, למרות שאלמלא יום הכיפורים לא היו קוראים הפטרה. מנהג האשכנזים שלא לברך את הברכה הרביעית, שכן בקהילות אשכנז מקובל להפטיר בתעניות ציבור, וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נהגו גם ביום הכיפורים.
בברכות שאחרי ההפטרה, מנהג חב"ד לברך רק שלושה ברכות ללא הברכה הרביעית, בדומה לברכות ההפטרה בתעניות ציבור. וכשם שביתר הצומות לא מברכים את הברכה הרביעית של ההפטרה, כך נוהגים גם ביום הכיפורים{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן}}.


==אצל רבותינו נשיאנו==
==אצל רבותינו נשיאנו==
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רל"ד}}.
רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם}}.


[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר שאצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היו כל הבנים עולים למפטיר יונה{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.


בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית וילה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחיילה עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472 [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.
בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחיילה עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472 [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.


לאחר [[תש"י]] הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.
לאחר [[תש"י]] הרבי הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.


בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.
בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב-770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.
 
[[אדמו"ר הזקן]] היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד{{הערה|[[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית של אדמו"ר הריי"צ}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 27: שורה 30:


{{כיפור}}
{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]