השגחה פרטית

השגחה הפרטית הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי הבורא משגיח על הבריאה אותה ברא.

שיטות הרמב"ם ואחרים

ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה הפרטית.

הרמב"ם בספרו הידוע "מורה הנבוכים" (חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח) סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גודלת ההשגחה הפרטית עליו.

אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו בדומם צומח וחי - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.

לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.

מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא היתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.

שיטת תורת החסידות

מיסד החסידות הכללית, מורנו הבעל שם טוב הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח.

חידושו של הרבי בהבנת השיטת השונות

הרבי חידש ולימד כי שיטת הרמב"ם וסיעתו אינן סותרות זו לזו.

הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.

השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.

הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.

הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.

בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם הרמב"ם לדברי הבעל שם טוב.

הרעיון המרכזי והלימוד מימינו אנו

כאמור, הרעיון המרכזי של השגחה פרטית היא שהקב"ה מביט ובוחן כל אירוע בעולם כולו, מתנועת עלה קטן ברוח עד היווצרותו של כוכב, וכל האירועים ביקום מהווים בעצם חלק מתכנית כוללת של ה'.

לפני שנים, רעיון כזה היה נראה לא-רציונאלי. כיום, כאשר יכולים אנו לצפות בחללית הנוחתת על-גבי מאדים המשתמשת בשביב סיליקון כדי לשדר באמצעותו מיליוני נתונים בשנייה - אנו מבינים שאם הבריאה ניחנה בתכונות כאלה, על-אחת-כמה-וכמה יוצרה של בריאה זו.

מקורות לעיון

ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.

ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח