מוקצה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מוקצה הוא תיאור כללי לחלק מאיסורי [[שבת]] ו[[יום טוב]]. ובדרך כלל הוא שכל דבר שאדם מקצה ומפריש דעתו מלהשתמש בו, אסרו חכמים לטלטלו בשבת וביום טוב. ישנם כמה מדרגות באיסורי מוקצה, שככל שהאדם יותר מפריש דעתו מהדבר גזרו בו איסור מוקצה יותר חמור. | מוקצה הוא תיאור כללי לחלק מאיסורי [[שבת]] ו[[יום טוב]]. ובדרך כלל הוא שכל דבר שאדם מקצה ומפריש דעתו מלהשתמש בו, אסרו חכמים לטלטלו בשבת וביום טוב. ישנם כמה מדרגות באיסורי מוקצה, שככל שהאדם יותר מפריש דעתו מהדבר גזרו בו איסור מוקצה יותר חמור. | ||
==בתלמוד== | ==בתלמוד== | ||
במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף (כשהם בחיים) לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור "הוצאה", וטעמו הוא "שהחי נושא את עצמו" ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב{{הערה| | במסכת שבת {{הערה|צד,א}} נחלקו חכמים ורבי נתן בדין אדם המוציא בשבת בהמה, חיה או עוף (כשהם בחיים) לרשות-הרבים. רבי נתן סובר שהוא פטור, ואינו חייב מן התורה באיסור "הוצאה", וטעמו הוא "שהחי נושא את עצמו" ולכן אין האדם שהוציאן חייב, אולם חכמים סוברים שחייב{{הערה| בלקוטי שיחות חלק ו' שיחה א' לפרשת יתרו מבאר הרבי (בין הדברים) את ההבדל בין סוג ה"חי" לסוג ה"צומח", על סוג ה"חי" אומר הרבי (עמ' 110, כאן בתרגום חופשי): | ||
בסוג ה"חי" א. החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון (שבו מתבטאת ה"נפש"), ב. גם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא (לא חומר, כי אם) נפש". | '''בסוג ה"חי" א. החיות היא נפשית, זוהי הסיבה לכך שבבעל-חי מצוי כח הרצון (שבו מתבטאת ה"נפש"), ב. גם הגוף שלו מושפע מרצון הנפש בדרך ממילא, מצד זה שהוא מיוחד עמו, עד כדי כך שמהותו היא (לא חומר, כי אם) נפש".''' | ||
ובהערה (34) כותב הרבי: | ובהערה (34) כותב הרבי: | ||
'''כידוע (דיבור המתחיל כי עמך ש"ת פ' ב' ובכ"מ ובכמה מקומות) שנפש וגוף בערכם זל"ז הם מהות ומציאות. ולהעיר מזה שהחי נושא את עצמו ואינו מרגיש את עצמו (וראה ד"ה יחיינו מיומים תש"א פ ב)'''. | |||
ובשולי הגליון: | ובשולי הגליון: | ||
'''שבת צד, א. וגם לדעת רבנן שם (וכ"ה [וכן היא] ההלכה – שו"ע אדה"ז ס'[ימן] ש"ח ס'[עיף] פ) שהמוציא בהמה חי'[ה] ועוף חייב – הוא לפי דמשרבטי נפשייהו, היינו שמכבידין עצמן להשמיט מיד הנושאן (פר[וש] רש"י שם), אבל אין זה נוגע להנפש שלהם. | |||
ההלכה נפסקה כדעת חכמים, וכפי שכותב אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך שלו, סימן ש"ח סעיף פ': | ההלכה נפסקה כדעת חכמים, וכפי שכותב אדמו"ר הזקן בשולחן-ערוך שלו, סימן ש"ח סעיף פ': | ||
"...ברשות הרבים אסור לדדות שום בהמה חיה ועוף, גזרה שמא יגביהם ויוליכם ויתחייב משום מעביר ד' אמות ברשות הרבים, ולא אמרו החי נושא את עצמו אלא באדם, אבל לא בבהמה חיה ועוף...". }}''' | |||
"...ברשות הרבים אסור לדדות שום בהמה חיה ועוף, גזרה שמא יגביהם ויוליכם ויתחייב משום מעביר ד' אמות ברשות הרבים, ולא אמרו החי נושא את עצמו אלא באדם, אבל לא בבהמה חיה ועוף...". | |||
===דיני משחק בשבת=== | ===דיני משחק בשבת=== | ||
בהלכות שבת שבשולחן-ערוך הוקדשו כמה סימנים {{הערה|הסימנים ש"ח-שי"א}} להלכות מוקצה, וישנם כמה מהתייחסויות הרבי לדינים שבסימנים אלו. | בהלכות שבת שבשולחן-ערוך הוקדשו כמה סימנים {{הערה|הסימנים ש"ח-שי"א}} להלכות מוקצה, וישנם כמה מהתייחסויות הרבי לדינים שבסימנים אלו. | ||