משתמש:שמואל חיים/אחדות: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
==אחדות השם== | ==אחדות השם== | ||
{{ערך מורחב|אחדות השם}} | {{ערך מורחב|אחדות השם}} | ||
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־20:17, 24 באוגוסט 2020
אחדות הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, האחדות האמיתית הינה אחדות השם.
מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]
האחדות האמיתית הינה אחדות השם שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[1].
אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר הדומם צומח חי מדבר.
עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין האחדות יש שלושה עניינים:
א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:"כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה" [2]
ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.
ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.
אחד ויחיד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעניין שלילית הריבוי [3], ישנם שני דרגות שנקראים, אחד ויחיד
אחד - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים אחד, כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.
יחיד - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.
אחדות בהבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב - אחדות בהבריאה
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.
באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:
א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.
ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.
ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.
אחדות במין האנושי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – אחדות במין האנושי |
ערך מורחב - אחדות במין האנושי
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מאחדות בהבריאה, משני סיבות:
א.בני האדם מאוחדים בטבעם.
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני.
אחדות ע"י שמירת הגבולות[עריכה | עריכת קוד מקור]
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא הקב"ה את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא ע"י זה שיש דעות שונות[4] זה לזה, זה יוצר את האחדות.[5]
אחדות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – אחדות ישראל |
אחדות ישראל, הוא מושג הבא לבטא את אחדות נשמות ישראל מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - אהבת ישראל. בתורת החסידות מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - הגוף אינו שלם.
אחדות השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – אחדות השם |
האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד הוא אחת מתרי"ג מצוות התורה. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מהי"ג עיקרי האמונה.
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'
- ↑ ב"ר פ"א, ד.
- ↑ סעיף ב' לקמן
- ↑ אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים
- ↑ כגון אש ומים שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.