27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "משניות " ב־"משניות ") |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==מהותם== | ==מהותם== | ||
במהותם וצורתם של הראשי פספסין נחלקו הפרשנים. יש מפרשים שהם היו קורות של עץ והיו היוצאים ובולטים מהכותל.{{הערה|רבינו עובדיה ברטנורא מסכת מדות פרק א משנה ו. וכן בפרק ב משנה ו.}} ויש שפירשו שאמנם היו עצים אלא שנקראו פספסין הוא על שם 'פס היד' משום שהיו עצים קטנים בגודל פס היד.{{הערה|תוספות יו"ט מדות פרק ב משנה ו.}} | במהותם וצורתם של הראשי פספסין נחלקו הפרשנים. יש מפרשים שהם היו קורות של עץ והיו היוצאים ובולטים מהכותל.{{הערה|רבינו עובדיה ברטנורא מסכת מדות פרק א משנה ו. וכן בפרק ב משנה ו.}} ויש שפירשו שאמנם היו עצים אלא שנקראו פספסין הוא על שם 'פס היד' משום שהיו עצים קטנים בגודל פס היד.{{הערה|תוספות יו"ט מדות פרק ב משנה ו.}} | ||
וכן משמעות פירושו של רבינו שמשון {{הערה|פירוש הר"ש מדות פרק ב משנה ו.}} שהיו 'גזירים של עץ'. | וכן משמעות פירושו של רבינו שמשון{{הערה|פירוש הר"ש מדות פרק ב משנה ו.}} שהיו 'גזירים של עץ'. | ||
לעומתם יש המפרשים שהם היו קנים.{{הערה|פירוש על מסכת תמיד דף כה עמוד ב דיבור המתחיל כיפה.}} [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|פרק א משנה ו.}} מבאר: "פשפש הוא דבר קטן, מפסיק, המנוקב נקבים קטנים" ובתיאור מהות החומר שלו מבאר שפעמים עושים אותם מקנים, פעמים מעצים ופעמים מבד. | לעומתם יש המפרשים שהם היו קנים.{{הערה|פירוש על מסכת תמיד דף כה עמוד ב דיבור המתחיל כיפה.}} [[הרמב"ם]] בפירושו על המשניות{{הערה|פרק א משנה ו.}} מבאר: "פשפש הוא דבר קטן, מפסיק, המנוקב נקבים קטנים" ובתיאור מהות החומר שלו מבאר שפעמים עושים אותם מקנים, פעמים מעצים ופעמים מבד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |