שבעת המינים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←דינים) |
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים. | ה[[ביכורים]] ל[[בית המקדש]] מובאים דווקא מפירות שבעת המינים. | ||
בקהילות ישראל נהגו{{הערה|ע"פ הס' [[חמדת ימים]]. ועוד}} לאכול משבעת המינים ב[[חמשה עשר בשבט]], להיותו "ראש השנה לאילן" {{הערה|[[משנה]], [[מסכת תענית]], פ"א משנה א'}} | בקהילות ישראל נהגו{{הערה|ע"פ הס' [[חמדת ימים]]. ועוד}} לאכול משבעת המינים ב[[חמשה עשר בשבט]], להיותו "ראש השנה לאילן"{{הערה|[[משנה]], [[מסכת תענית]], פ"א משנה א'}} | ||
==תוכנם הפנימי== | ==תוכנם הפנימי== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
במשך כמה וכמה שנים {{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'. | במשך כמה וכמה שנים{{הערה|בין היתר בשנים [[תשמ"ה]], [[תשמ"ז]], [[תש"נ]] ו[[תשנ"ב]]}} התייחס הרבי בשיחות [[חמשה עשר בשבט]] לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'. | ||
שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות: | שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות: | ||
גרסה מ־05:54, 24 באוגוסט 2020
שבעת המינים הינם שבעת גידולי השדה והכרם שנשתבחה בהם ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רמון, זית ותמר.
דינים
שבעת המינים נתייחדו בכמה דינים ומנהגים. על אכילת פירות משבעת המינים מברכים ברכת מעין שלוש, בנוסח "על העץ ועל פרי העץ" וחותמים "על הפירות", ועל פירות מארץ ישראל חותמים "ועל פירותיה". ואפילו פירות ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ חותמין לאחריהם על הארץ ועל פירותיה[1].
על אכילת פת מחיטה או שעורה מברכים המוציא וברכת המזון. ועל שתיית יין מברכים "בורא פרי הגפן" וברכה אחרונה מעין שלוש בנוסח "על הגפן ועל פרי הגפן", ועל יין מארץ ישראל חותמים "ועל פרי גפנה".
הביכורים לבית המקדש מובאים דווקא מפירות שבעת המינים.
בקהילות ישראל נהגו[2] לאכול משבעת המינים בחמשה עשר בשבט, להיותו "ראש השנה לאילן"[3]
תוכנם הפנימי
במשך כמה וכמה שנים[4] התייחס הרבי בשיחות חמשה עשר בשבט לתוכנם הפנימי של שבעת המינים וההוראה הנלמדת מהם בעבודת ה'.
שבעת המינים מתחלקים לשני קטגוריות:
- "ארץ חיטה ושעורה" – גידולים שנצרכים לקיומו הבסיסי של האדם, מחטה ושעורה אופים לחם, שהוא מזונו הבסיסי של האדם והנחוץ לקיומו.
- "גפן תאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש" – הינם פרות, הוא גידולים הנאכלים להנאתו של האדם ולטובתו.
ביכורים
| ערך מורחב – ביכורים |
הביכורים באים רק משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל. וגם בהם, רק מהמינים המובחרים שבהם - דהיינו, "לא מתמרים שבהרים, ולא מפרות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינם מן המבחר"[5], "אלא מתמרים שבעמקים ומפירות שבהרים לפי שהן מן המובחר"[6]. ולומדים זאת מכיוון שהתורה רוצה שיביאו מהמינים שבהם נשתבחה הארץ, והשבח הוא ב"ארץ זית שמן ודבש"[7], דהיינו, לא סתם זיתים, אלא זיתים המניבים שמן, ולא סתם תמרים (הנרמזים במילה "דבש") אלא תמרים משובחים שהם כדבש[8]. הגמרא דנה במקרה שלא הביא מהמין הכי משובח: ר' יוחנן אמר: לא קדשו הביכורים; ריש לקיש אמר: קדשו, כי זה כמו שהקדיש בהמה כחושה, שהיא קדושה אפילו שזו לא מצוה מן המובחר. וטעמו של רבי יוחנן הוא: התורה אמרה: "מראשית" - ולא כל ראשית, "מארצך" - ולא כל ארצך[9]. והרמב"ם פסק: שהכוונה ב"לא מן המובחר" היא, "כגון תמרים שבהרים ותאנים סורות ומרוקבות וענבים מאובקות ומעושנות", ופירות אלו לא נתקדשו[6] (אבל אם זה רק לא הכי משובח, זה קדש).
שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==
קישורים חיצוניים
- משמעותם הרוחנית של שבעת המינים - שיערו מאת הרב זלמן נוטיק בשיחת חמשה עשר בשבט תשנ"ב,
