נתן סאה ונטל סאה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 נחלקו הראשונים בפירושו של דין זה. לדעת [[רש"י]] כל מה שנאמר בגמרא שרק אם הוחלפו מי המקווה עד רובם ולא לגמרי, עוסק רק ב[[מי פירות]] (מיץ) שאינו כשר למקווה, ולכן רוב פוסל. אך ב[[מים]] אף אם הם [[מים שאובים|שאובים]], כיוון שקודם נתן את המים השאובים למקווה כשר, וממילא נטהרו, הרי הם כאילו כשרים מלכתחילה ואף אם יוחלפו כל המים במשך הזמן עדיין כשר.
-לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא {{הערה|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], קיימים לפי הראב"ד כדי לטהר [[טומאת משקים|מים]] מטומאתם, ואף להפוך אותם לכאלה שראויים לטבול בהם, אך אינו יכול לבטל את פסול השאובים מהמים לגמרי. מעלת ההשקה, לפי הראב"ד, {{הערה|כפי שפירשוהו רוב הפוסקים}} היא מדין "חיבור", שכאשר המים השאובים מחוברים למקווה הם מקבלים את דיני המקווה מכיוון שנעשו אחד, אך זאת רק כאשר רוב המים הם מי גשמים שהם לפי דיני ה[[רוב (הלכה)|רוב]] נחשב המקווה לכשר, אך לא כאשר המים הוחלפו במים פסולים{{הערה|רבי [[ברוך בער לייבוביץ]], חידושי ושיעורי רבי ברוך בער על מסכת מקווואות (בסוף חלק נזיקין), סימן ב'.}}.
+לעומת זאת, דעת ה[[ראב"ד]] היא{{הערה|ספר בעלי הנפש פרק א הלכה ח', על פי פירוש הפוסקים}} שאף במים חל דין זה, ואם הוחלפו בצורה כזו רוב המים שבמקווה הוא פסול. דיני ה[[השקה]] וה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]], קיימים לפי הראב"ד כדי לטהר [[טומאת משקים|מים]] מטומאתם, ואף להפוך אותם לכאלה שראויים לטבול בהם, אך אינו יכול לבטל את פסול השאובים מהמים לגמרי. מעלת ההשקה, לפי הראב"ד,{{הערה|כפי שפירשוהו רוב הפוסקים}} היא מדין "חיבור", שכאשר המים השאובים מחוברים למקווה הם מקבלים את דיני המקווה מכיוון שנעשו אחד, אך זאת רק כאשר רוב המים הם מי גשמים שהם לפי דיני ה[[רוב (הלכה)|רוב]] נחשב המקווה לכשר, אך לא כאשר המים הוחלפו במים פסולים{{הערה|רבי [[ברוך בער לייבוביץ]], חידושי ושיעורי רבי ברוך בער על מסכת מקווואות (בסוף חלק נזיקין), סימן ב'.}}.
 אך הראב"ד מסייג את דבריו, ומסביר כי דבריו אמורים לגבי מקווה המכיל כארבעים סאה בלבד או מעט יותר מכך, אך במקוה המכיל הרבה יותר, כל עוד נשארו במקווה ארבעים סאה מים כשרים, אין המקווה נפסל גם אם רובו מורכב ממים שאובים{{הערה|הוכחה מביא הראב"ד מ מקוואות ז ג.}}. הבעיה היא רק כאשר המקווה אין בו ארבעים סאה ויש בו רוב מים שאובים, או אפילו יש בו ארבעים סאה אבל המים השאובים לא נפלו לתוכו אלא סמוך לו - ומשם למקווה{{הערה|כמופיע במקואות ד ד.}}.
@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ===השיטה המהודרת ביותר - מקוה כ"א סאין===
 [[קובץ:בורות מקווה אוצר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אוצר מי הגשמים לחידוש המים בבור הזריעה]]
-השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה, {{הערה|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן. {{הערה|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים.
+השיטה המהודרת ביותר לבנית מקוה הכשר על פי כל השיטות, היא לעשות אוצר מי גשמים גדול מאד, וכל פעם שמחליפים את המים לנגב את המקווה,{{הערה|כמפורט בערך [[מים שאובים]]}} ואז להמשיך מן האוצר הגדול שיעור כא' סאין למקווה, ולאחר מכן לפתוח למקווה את ברז מי העיר ולמלאותו. (או דרך בור הזריעה אם ירצו. ובכמה מקומות כבר התחילו להדר לעשות כן.{{הערה|ספר שערי מקוואות חלק בנין המקוואות סימן א'}} הקושי בישום שיטה זו הוא, לבנות אוצר כה גדול ולדאוג שיהיה מלא אינו מן הדברים הקלים.
 ===השיטה הרגילה: בור זריעה ובור השקה===
@@ שורה 53: / שורה 53: @@
 לעומת זאת, ייסד רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חסידות חב"ד|ליובאוויטש]] שיטה חדשנית של הקמת בור על גבי בור, כשמלמעלה קיים בור הטבילה ומתחתיו בור ההשקה. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראו גם מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.
-על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]] {{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}
+על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים: רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], החזון איש, גדול המנהיגים ה[[ליטאים]] בדורו, יצא כנגד תקנת הרש"ב, וטען שאין מקור ב[[משנה]] לכך שכאשר המים מלמטה הם מתערבים זה בזה באופן איטי יותר, ולכן מדובר ב"סברה חיצונית" שאין לסמוך עליה כי איננו פוסקים הלכה על פי חוקי ה[[פיזיקה]] שלא יצאו מפי [[חז"ל]]{{הערה|חזון איש יורה דעה קכד' ג'}}. בנוסף, יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} שפוסק שכאשר ישנם שני מקוואות זה על גבי זה המחוברים זה לזה בצינור, אין החיבור נחשב לחיבור המכשיר את המקווה, מכיוון שאין המים מכונסים בבור אחד מטבעם של המים, כי המשנה אומרת ש{{ציטוטון|קטפרס אינו חיבור}}, כלומר מים המחוברים במאונך אינו נחשב שמחוברים, והמים הללו מחוברים על ידי צינור המונח ב[[מאונך]]. במיוחד עורר על כך רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטם]] האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג{{הערה|שו"ת דברי יציב חלק יורה דיעה הלכות מקוואות}}. אמנם, ישנם פוסקים שטענו כי ניתן להכשיר צורה זו של מקווה אף לדעת בעל ה"דברי חיים"{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' וש"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צד'}}
 ===שיטות אחרות המסתעפות מתקנת [[אדמו"ר הרש"ב]] ===
-ב[[חסידות סאטמר]] נהוג על פי הוראת האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]] {{הערה|תשובות זכרון יהודה סימן קפ'}} לשלב את מעלת ה"בור על גבי בור" שייסד אדמו"ר הרש"ב, יחד עם בור זריעה רגיל + בור השקה רגיל. מעלת הבור על גבי בור, שנועדה למנוע את הבעיה של "נטל סאה ונתן סאה", שולבה בבור ההשקה המחולק לשני חלקים, כך שהמים שבחלק התחתון מתחלפים בתדירות נמוכה מאוד, וממילא גם המים שבחלק העליון כשרים{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. מצד שני, גם אם טענת צאנז נכונה שקיימת בעיה של "קטפרס אינו חיבור", הרי שבמקרה כזה שבור ההשקה קיים בצד המקווה, בוודאי שאין כל בעיה, ולכל היותר החלק העליון של בור ההשקה לא יהיה מחובר לחלק התחתון של הבור (אם הטענה נכונה), ואם שיטת הרש"ב נכונה, נמצא שבמקווה כזו ישנה גם את המעלה של "בור על גבי בור"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=41 קונטרס להבדיל בין מים למים], בשם שו"ת בצל החכמה סימן ס', הרב [[יצחק יעקב ווייס]], והאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]].}}. בנוסף, ייתכן שבמקווה חבד"י המים מתערבים למרות שמדובר בבור על גבי בור, וזאת על ידי תנועת הטובלים, בניגוד לבור השקה בו אין תנועת טובלים המניעה את המים בחוזק{{הערה|שו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן פ"א.}}.
+ב[[חסידות סאטמר]] נהוג על פי הוראת האדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]]{{הערה|תשובות זכרון יהודה סימן קפ'}} לשלב את מעלת ה"בור על גבי בור" שייסד אדמו"ר הרש"ב, יחד עם בור זריעה רגיל + בור השקה רגיל. מעלת הבור על גבי בור, שנועדה למנוע את הבעיה של "נטל סאה ונתן סאה", שולבה בבור ההשקה המחולק לשני חלקים, כך שהמים שבחלק התחתון מתחלפים בתדירות נמוכה מאוד, וממילא גם המים שבחלק העליון כשרים{{הערה|1=ראה במאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}. מצד שני, גם אם טענת צאנז נכונה שקיימת בעיה של "קטפרס אינו חיבור", הרי שבמקרה כזה שבור ההשקה קיים בצד המקווה, בוודאי שאין כל בעיה, ולכל היותר החלק העליון של בור ההשקה לא יהיה מחובר לחלק התחתון של הבור (אם הטענה נכונה), ואם שיטת הרש"ב נכונה, נמצא שבמקווה כזו ישנה גם את המעלה של "בור על גבי בור"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=41 קונטרס להבדיל בין מים למים], בשם שו"ת בצל החכמה סימן ס', הרב [[יצחק יעקב ווייס]], והאדמו"ר רבי [[יואל טייטלבוים]].}}. בנוסף, ייתכן שבמקווה חבד"י המים מתערבים למרות שמדובר בבור על גבי בור, וזאת על ידי תנועת הטובלים, בניגוד לבור השקה בו אין תנועת טובלים המניעה את המים בחוזק{{הערה|שו"ת מנחת יצחק חלק י' סימן פ"א.}}.
 ====הבעיות בשיטה לעומת שיטת חב"ד====
 אך למעשה אין בשיטה זו את כל המעלות שבתקנת אדמו"ר הרש"ב: 1. לפי תקנת אדמו"ר הרש"ב, עיקר הסיבה שהמים אינם מתערבים זה בזה, הוא מכיוון שלמעלה המים חמים ולמטה המים קרים, ולפי חוקי הפיזיקה באופן כזה המים אינם מתערבים, שכיוון שמים קרים כבדים מהמים החמים הם שוקעים למטה, בניגוד למים החמים שעולים למעלה. לעומת זאת, בבור שנבנה השקה בבור הזריעה, המים אינם חמים כמובן, ואז ברור שהמים מתערבים זה בזה.