אברהם חיים נאה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|" |
מ החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|" |
||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
===שליחות בסמרקנד=== | ===שליחות בסמרקנד=== | ||
בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}} | בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה| המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}} | ||
עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית {{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}} | עבור יהודי המקום, הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}} | ||
==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ==אצל אדמו"ר הרש"ב== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==בעדה החרדית== | ==בעדה החרדית== | ||
[[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | [[קובץ:הדירה_של_ח''נ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מראה דירת ר' חיים נאה]] | ||
25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]] {{הערה| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | 25 שנים כיהן הרב חיים נאה בתפקידים בכירים [[העדה החרדית|בעדה החרדית]]. בתחילה כיהן כמזכירו ויד ימינו של הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] גאב"ד העדה החרדית. לאחר מכן מונה לספרא דדיינא - סופר בית הדין של העדה החרדית, במקביל כיהן כחבר הנהלת [[העדה החרדית]] וחבר ועד השחיטה של [[העדה החרדית]]{{הערה| [[נודע בשיעורים]] ע' 99}}. יחד עם הרב זוננפלד פעל נגד חלק מפעולותיו של הרב קוק בירושלים, כבחירת נשים ונסיונותיו השונים להחדרת שינויים חדשניים בארץ הקודש{{הערה|נודע בשיעורים ע' 100-104}}. | ||
בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של [[העדה החרדית]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדית]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין {{הערה|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}. | בתפקידו כספרא דדיינא הוא ישב יום-יום לצידם של פוסקי הדור, וכתב את דבריהם בקיצור ובבהירות. בארכיון בית הדין של [[העדה החרדית]] שמורים עד היום פרוטוקולים רבים בכתב ידו. לעיתים בעת הצורך אף מילא מקום של דיין וכך יש מכתבים של בד"צ [[העדה החרדית]] בהם הוא חתום הן כספרא דדיינא והן כדיין{{הערה|[[נודע בשיעורים]] פרק י'}}. | ||
==ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרו== | ==ייחס אדמו"ר הריי"צ לספרו== | ||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | הרב נאה ידוע בעולם היהודי, כמי שקבע לראשונה את מידות התורה - טפח, אמה, רביעית ועוד על פי מידות ימינו - מטרים וגרמים. על קביעות אלו קיבל הסכמה מגדולי רבני ארץ ישראל בדור ההוא ובהם ראשי ה'עדה החרדית', הרבנים הראשיים לישראל, חשובי רבני הספרדים. כך גם בימינו אנו רוב מוחלט של הרבנים פוסקים כמו שיעורי ר' חיים נאה ולא כמו השיעורים הגדולים יותר. | ||
בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}} }}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו" {{הערה| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | בין הרבנים שתמכו/תומכים בשיעורי ר' חיים נאה: הגאון הרב בענגיס גאב"ד ירושלים, הגאון הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]] הרב הראשי לישראל, הגאון הרב [[צבי פסח פרנק]] רבה של ירושלים, ה[[קבלה|מקובל]] הרב [[שלום משאש]], האדמו"ר [[הפני מנחם]] מגור, הגאון הרב [[שלמה זלמן אויערבך]], הגאון הרב [[מרדכי אליהו]] הראשון לציון, הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] הראשון לציון{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59676 הרב עובדיה יוסף מסביר את הדיוק שבשיעורי ר' חיים נאה] {{אינפו}} }}, הגאון הרב [[שלום אלישיב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63113 מכתב שכתב הרב אלישיב אודות שיעור הרב חיים נאה]}}. ואילו הרבי לגבי השיעורים שלו אמר "אפשר לסמוך עליו"{{הערה| נודע בשיעורים פרק כד ושם יש מקורות לכל הרבנים התומכים בשיטת השיעורים הקטנים - שיעור ר' חיים נאה}}. | ||
על דעת [[הרבי הריי"צ]] בנידון, בסיפור הבא: | על דעת [[הרבי הריי"צ]] בנידון, בסיפור הבא: | ||
| שורה 151: | שורה 151: | ||
בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד. | בשנת [[תש"ט]] מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים לכולל חב"ד והם: הרב [[אברהם חיים נאה]], הרב [[שלמה יוסף זווין]], הרב [[שאול דוב זיסלין]], הרב [[עזריאל זליג סלונים]] והרב [[חיים יוסף רוזנבלום]]. ומתוך אלו בחר שניים להיות המנהלים הראשיים והם הרב נאה והרב סלונים. בתקופה הבאה כתב אדמו"ר הריי"צ אגרת מיוחדת בה ביקש לסייע לכולל חב"ד ובשנים הבאות הרבי הוציא אגרת שפורסמה גם בביטאון חב"ד ובה ביקש לסייע לכולל חב"ד. | ||
תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד ו[[צדקה]] לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח. {{הערה|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}} | תחת ההנהלה החדשה קיבל כולל חב"ד תנופה אדירה. במסגרתו אורגנו שורה של מפעלי חסד ו[[צדקה]] לנזקקים, מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עלייה מארצות מצוקה, מוסדות חינוך לילדים ולילדות ורשת של קרנות גמ"ח.{{הערה|נודע בשיעורים פרק יד, עבד מלך}} | ||
==יחס הרבי אל הרב נאה== | ==יחס הרבי אל הרב נאה== | ||
| שורה 163: | שורה 163: | ||
"ג) בהנוגע לשיעורים. | "ג) בהנוגע לשיעורים. | ||
הנה בספרו של הרה"ג והרב מו"ה חיים נאה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים". {{הערה| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ד'נא}}" | הנה בספרו של הרה"ג והרב מו"ה חיים נאה, מביא כמה שיעורים ומציין בהם אם זוהי סברא או שגם יש בזה קבלה בתוככי החסידים".{{הערה| [[אגרות קודש]] חלק י"ב אגרת ד'נא}}" | ||
==עם אדמו"רים ורבנים== | ==עם אדמו"רים ורבנים== | ||