בן-ציון מאיר חי עוזיאל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|")
שורה 67: שורה 67:


שלמא דכת"ר יסגי.}}.
שלמא דכת"ר יסגי.}}.
[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו {{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל''' בה הוא אומר:
[[הרבי]] דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו{{הערה|שהרב עוזיאל גם נתן לו}} '''הגיוני עוזיאל'''{{הערה|הספר יצא בשנת [[תשי"ג]]}}, בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל '''הגיוני עוזיאל''' בה הוא אומר:
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.
{{ציטוט|תוכן=וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.}}.



גרסה מ־05:49, 24 באוגוסט 2020

הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל
[[קובץ:|250px]]
לידה י"ג בסיוון תר"מ
פטירה כ"ד באלול ה'תשי"ג
תלמידיו הרב דוד שלוש, הרב חיים דוד הלוי
חיבוריו משפטי עוזיאל, מכמני עוזיאל, הגיוני עוזיאל, ועוד.

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון תר"מ, (23 במאי 1880) - כ"ד באלול תשי"ג, (4 בספטמבר 1953)) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים ביותר.

תולדות חייו

נולד בירושלים לרב יוסף רפאל עוזיאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בעיר.

בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד.

כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני שחיטה, נענה לבקשה בית הדין להיות שוחט ובודק בבית המטבחיים העירוני.

רבנותו ביפו

ב-תרע"א, השתדלו אנשי יפו אצל השלטונות העות'מאנים שתינתן להם רשות למנות רב ראשי ספרדי המוכר על ידי השלטונות, מיוחד ליפו ולסביבתה, לצד רבנותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק כרב האשכנזי, אחרי חיפושים מצא וועד העיר יפו כי הרב עוזיאל הוא המתאים ביותר לתפקיד, ובתמיכתו של הרב קוק הוא הוכתר לחכם באשי של יפו, בגיל שלושים ואחת.

הרב עוזיאל עזר רבות להתיישבות היהודית, וקשריו הטובים עם השלטונות העות'מאנים, שכיבדו את החכם היהודי המוכשר, עזרו ליהודים להתגבר על מכשולים רבים בדרך לגדילה והתפתחות. באותו זמן נתן הרב דעתו גם לעסקי התורה והחינוך של היהודים הספרדיים בעיר. הוא ייסד את תלמוד התורה "שערי ציון", ומסר שם שיעורים קבועים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, בשל פעילותו הציבורית ומחאתו נגד רדיפת היהודים, אך הותר לשוב לארץ עוד בטרם סיום המלחמה.

רבנותו בסלוניקי

ב-תרפ"א מונה לרבה של קהילת סלוניקי, את רבנותו התנה בכך שהחינוך היהודי בעיר יימצא בפיקוחו, ראשי הקהילה היהודית יסייעו בידו להשליט את מנוחת השבת בעיר, יינתן לו להפיץ את תורת היהדות הציונית והלשון העברית, ולעודד את הציבור לעלייה לארץ לישראל. בתקופת כהונתו פעל לחיזוק לימוד התורה ופתח בתי ספר דתיים ותלמודי תורה.

רבנותו בתל אביב-יפו

ב-תרפ"א חזר לארץ ישראל והתמנה לרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו. הוא שימש בתפקידו שש עשרה שנה.

הראשון לציון

בכסלו תרצ"ז נבחר הרב עוזיאל לממלא מקומו של הראשון לציון הרב יעקב מאיר, שידע שכוחותיו הולכים ודלים והציע אותו לכס הרבנות. ובשנת תרצ"ט עם פטירתו של הרב מאיר נתמנה הרב עוזיאל לראשון לציון. לפני הכתרתו פנה להתפלל בכותל המערבי,הרב עוזיאל כיהן בתפקיד עד פטירתו.

לאחר הקמת מדינת ישראל, הפך לרב הספרדי הראשי הראשון שלה, ובנוסף נשא בתואר הראשון לציון, הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג.

פטירתו

בערב שבת של פרשת נצבים-וילך תשי"ג כ"ד אלול נפטר הרב עוזיאל.

עם הרבי

בין הרבי לרב בן ציון חי עוזיאל היה התכתבות רבה בנושאים למיניהם.

על הרב בן ציון חי עוזיאל כותב הרבי את התארים:

הרב הגאון הרה"ח וו"ח אי"א נו"נ עוסק

בצרכי ציבור

באמונה איש חי רב פעלים בעל מדות

תרומיות וכו'

מוהר"ר בן ציון מאיר חי עוזיאל שליט"א

ראשון לציון, רב הראשי

שלמא דכת"ר יסגי.

.

הרבי דן עם הרב עוזיאל רבות אודות ספרו[1] הגיוני עוזיאל[2], בהמשך נתן גם הרבי הסכמה לספרו של הרב עוזיאל הגיוני עוזיאל בה הוא אומר:

וכיון שכהדר"ג מעתיק בספרו ספרים הנ"ל, אף דפליג עליהם, הרי בפני כו"כ מהקוראים ישמש זה להסכמה, ובדרך פשיטות - שגם בבתיהם צריך להיות נמצאים ספרים אלו, בה בשעה אשר לתושבי רוסיא ופולין בפרט ידוע ההרס הרב שעשו ספרים אלו וכיוצא בהם, ה' יצילנו.

.

הרבי גם שלח לרב עוזיאל כמה וכמה פעמים במתנה מספרי רבותינו נשיאנו.

הקודם:
הרב יעקב מאיר
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
י' תמוז תרצ"ט - כ"ד אלול תשי"ג
הבא:
הרב יצחק ניסים

הערות שוליים

  1. שהרב עוזיאל גם נתן לו
  2. הספר יצא בשנת תשי"ג