שבטי ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
שורה 2: שורה 2:
'''השבטים''' היו בניו של [[יעקב אבינו]], וכולם היו [[צדיקים]], בניגוד לבניהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.
'''השבטים''' היו בניו של [[יעקב אבינו]], וכולם היו [[צדיקים]], בניגוד לבניהם של [[אברהם]] ו[[יצחק]], שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.


על פי [[תורת הקבלה]], לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח [[תפילה]] שונה{{הערת שוליים|1=מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.}}.
על פי [[תורת הקבלה]], לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח [[תפילה]] שונה{{הערה|1=מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.}}.


== דינם ==
== דינם ==
שורה 8: שורה 8:
ישנה חקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח.
ישנה חקירה הידועה אם ה[[אבות]] וה[[שבטים]] היה להם דין נח או דין ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח.


הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.
הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי [[האבות]] מוזכר{{הערה|1=[[רש"י]] ב[[פרשת תולדות]] כו, א לגבי אברהם, וב[[פרשת וישלח]] ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג [[מצוות]] שמרתי.}} ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.


{{ערך מורחב|עשרת השבטים}}
{{ערך מורחב|עשרת השבטים}}
שורה 19: שורה 19:
== יוסף ==
== יוסף ==
{{ערך מורחב|יוסף הצדיק}}
{{ערך מורחב|יוסף הצדיק}}
'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערת שוליים|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערת שוליים|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערת שוליים|רש"י שם בשם המדרש.}}
'''יוסף הצדיק''' נולד לאביו לעת זקנותו{{הערה|לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.}}, ותואר פניו היה דומה לשל אביו{{הערה|ראה [[רש"י]] שם.}} הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד{{הערה|רש"י שם בשם המדרש.}}


בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.
בתורת ה[[נגלה]] וה[[נסתר]] מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - [[מצרים]] המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.


== בנימין ==
== בנימין ==
[[קובץ:בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס{{הערת שוליים|הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.}} לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא]]
[[קובץ:בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס{{הערה|הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.}} לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא]]
למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.
למרות ש[[משכן]] שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.


בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערת שוליים|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}.
בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את [[יסוד המזבח#קרן מערבית דרומית|קרן מערבית דרומית]], שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון{{הערה|1=[[מסכת זבחים]], [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text נג, ב].}}.


אודות כך מובא בגמרא:
אודות כך מובא בגמרא:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצועה היתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערת שוליים|כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן}}.  
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רצועה היתה יוצאה מחלקו של [[יהודה]] ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין ה[[צדיק]] מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף{{הערה|כאדם המחשב ודואג. - [[רש"י]].}} עליו כל היום", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן ל[[הקב"ה]] שנאמר "ובין כתפיו שכן}}.  


בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שה[[שכינה]] ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, שהיר החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ה[[היכל]], [[קודש]], [[קודש הקדשים]], וכו'.
בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שה[[שכינה]] ששורה ב[[בית המקדש]] תשרה בחלקו דווקא, שהיר החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ה[[היכל]], [[קודש]], [[קודש הקדשים]], וכו'.


בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערת שוליים|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא [[עץ הדעת]] לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה{{הערה|[[מסכת בבא קמא]] יז, א.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{דורות}}
{{דורות}}
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]
[[קטגוריה:אישים ביהדות]]

גרסה מ־05:39, 24 באוגוסט 2020

ציון ראובן, שמעון, לוי, דינה בת יעקב ויהודה משבטי ה'

השבטים היו בניו של יעקב אבינו, וכולם היו צדיקים, בניגוד לבניהם של אברהם ויצחק, שלכל אחד מהם היה בן שלא הלך בדרך הישר.

על פי תורת הקבלה, לכל אחד מהשבטים יש שער מיוחד בשמים, ולכל אחד מהם נוסח תפילה שונה[1].

דינם

ישנה חקירה הידועה אם האבות והשבטים היה להם דין נח או דין ישראל. הרבי מסיק, כי בפשטות לא היו יכולים להפקיע עצמם מהחומרות של בן נח, אלא רק להחמיר כדין ישראל וחומרא בעלמא, ועדיין היה להם דין נח.

הרבי מחדש עוד, כי יש לומר בדרך אפשר שהשבטים עצמם לא שמרו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וזה לא מוזכר בשום מקום אלא דווקא לגבי האבות מוזכר[2] ששמרו את כל התורה, ויש לומר שגם השבטים שמרו את התורה רק בהיותם בבית יעקב ובסמיכות.

ערך מורחב – עשרת השבטים

צאצאיהם של עשרת מהשבטים גלו, ונעלמו, ועקבותם לא נודעו עד היום.

יהודה

ערך מורחב – יהודה

יהודה הוא הבן הרביעי של לאה אשת יעקב אבינו, והיה גם מלך עליהם. גם דוד המלך, הוא מצאצאיו של יהודה בן אחר בן, ומלך המשיח יהיה צאצא של יהודה ושל דוד המלך.

יוסף

ערך מורחב – יוסף הצדיק

יוסף הצדיק נולד לאביו לעת זקנותו[3], ותואר פניו היה דומה לשל אביו[4] הוא היה גם דומה לאביו במאורעות שעברו עליו ועל אביו, כאשר שניהם נרדפו על ידי אחיהם, ועוד[5]

בתורת הנגלה והנסתר מאופיין יוסף הצדיק כסמל הקדושה שבכל הדורות, בעמדו לפני נסיון קשה של אשת איש במקום הטמא ביותר בעולם - מצרים המכונית "ערוות הארץ", ולמרות זאת עמד בנסיון בגבורה.

בנימין

קבר המיוחס[6] לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא

למרות שמשכן שילה נבנה בחלקו של יוסף הצדיק, הרי ששני בתי המקדשות נבנו בחלקו של בנימין.

בנוגע לכך מובא בגמרא, כי רצועה יוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין, ורצועה זו כוללת את קרן מערבית דרומית, שמסיבה זו לא היתה לה יסוד בבנין המזבח, אלא בקרן היו שני נקבים דקים ועמוקים, והדמים שניתנו על יסוד מערבי ויסוד דרומי יורדין בהם, ומתערבין באמה, ויוצאין משם לנחל קדרון[7].

אודות כך מובא בגמרא:

רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסה בחלקו של בנימין, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לנוטלה שנאמר "חופף[8] עליו כל היום", לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן להקב"ה שנאמר "ובין כתפיו שכן

.

בגמרא זו מבואר, כי דווקא בשביל שהתאונן על כך שלא זכה שכל המזבח יבנה בחלקו, לכן זכה שהשכינה ששורה בבית המקדש תשרה בחלקו דווקא, שהיר החל מהמזבח והלאה היה בחלקו של בנימין, ובו ההיכל, קודש, קודש הקדשים, וכו'.

בנימין בן יעקב נחשב לאחד מארבעת האנשים שמתו בעטיו של נחש, ולולי חטא עץ הדעת לא היו נפטרים מהעולם, מכיון שהם עצמם לא עברו שום עבירה[9]

הערות שוליים

  1. מובא באגרת הקודש שבסוף ספר נועם אלימלך.
  2. רש"י בפרשת תולדות כו, א לגבי אברהם, ובפרשת וישלח ל, ה, לגבי יעקב "ותרי"ג מצוות שמרתי.
  3. לשון הפסוק: כי בן זקונים הוא לו.
  4. ראה רש"י שם.
  5. רש"י שם בשם המדרש.
  6. הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.
  7. מסכת זבחים, נג, ב.
  8. כאדם המחשב ודואג. - רש"י.
  9. מסכת בבא קמא יז, א.
תקופות ביהדות