ים הנחושת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "נחושת " ב־"נחושת ")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
== צורת הכלי ==
== צורת הכלי ==


ים ה[[נחושת]] עשוי מ[[נחושת]] מוצקת, ולא בהקשת הכלי{{הערת שוליים|מלכים - א', ז כ"ג.}} גובהו חמש אמות מתחתית הכלי לסופו, רחבו עשר אמות מצד אחד של הכלי לצידו השני, והיקפו המדויק היה שלושים אמה.
ים ה[[נחושת]] עשוי מ[[נחושת]] מוצקת, ולא בהקשת הכלי{{הערה|מלכים - א', ז כ"ג.}} גובהו חמש אמות מתחתית הכלי לסופו, רחבו עשר אמות מצד אחד של הכלי לצידו השני, והיקפו המדויק היה שלושים אמה.


שני האמות העליונות של הכלי היו עגולות, ושלושת האמות התחתונות היו מרובעות{{הערת שוליים|1=[[עירובין]] יד, ב.}} בשלושת האמות התחתונות היו שני שורות של ביצי נחושת{{הערת שוליים|מלכים שם כ"ד.}}  
שני האמות העליונות של הכלי היו עגולות, ושלושת האמות התחתונות היו מרובעות{{הערה|1=[[עירובין]] יד, ב.}} בשלושת האמות התחתונות היו שני שורות של ביצי נחושת{{הערה|מלכים שם כ"ד.}}  


עביו של הכלי היה טפח, אבל בשפתו הוא היה צר דק מרוקע ומרודד, כעין כלי ששותים בו, ומצויר פרח ושושן{{הערת שוליים|שם כ"ו וברש"י.}}.
עביו של הכלי היה טפח, אבל בשפתו הוא היה צר דק מרוקע ומרודד, כעין כלי ששותים בו, ומצויר פרח ושושן{{הערה|שם כ"ו וברש"י.}}.


== מושבו ==
== מושבו ==
הכלי עמד על שנים עשרה צורות של בהמות (בקר) עשויות נחושת, כל שלושה מהם פנו לצד אחר מארבעת הצדדים, מזרח מערב צפון ודרום, ואחוריהם היו לכיוון פנים הכלי. הכלי עמד על גביהם, כך שכל [[גוף]] הבהמות היו בתוך תחתית הכלי{{הערת שוליים|שם כ"ה "וכל אחוריהם ביתה".}}.
הכלי עמד על שנים עשרה צורות של בהמות (בקר) עשויות נחושת, כל שלושה מהם פנו לצד אחר מארבעת הצדדים, מזרח מערב צפון ודרום, ואחוריהם היו לכיוון פנים הכלי. הכלי עמד על גביהם, כך שכל [[גוף]] הבהמות היו בתוך תחתית הכלי{{הערה|שם כ"ה "וכל אחוריהם ביתה".}}.


מכיון שהוא שימש לטבילת הכהנים היה אסור שהמים יהיו שאובין, ולכן הם נבעו מלמטה, מהקרקע הם נבעו לתוך רגלי הבקרים ומשם לתוך תחתית הכלי{{הערת שוליים|רלב"ג שם.}}.
מכיון שהוא שימש לטבילת הכהנים היה אסור שהמים יהיו שאובין, ולכן הם נבעו מלמטה, מהקרקע הם נבעו לתוך רגלי הבקרים ומשם לתוך תחתית הכלי{{הערה|רלב"ג שם.}}.


מובא במדרש כי לעתיד לבוא יהיה הים מזהב{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14056&hilite=544a895e-b113-42eb-bf75-2da019fd1675&st=%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA&pgnum=426 פסיקתא].}}.
מובא במדרש כי לעתיד לבוא יהיה הים מזהב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14056&hilite=544a895e-b113-42eb-bf75-2da019fd1675&st=%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA&pgnum=426 פסיקתא].}}.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הר הבית}}
{{הר הבית}}
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]

גרסה מ־06:37, 24 באוגוסט 2020

ים הנחושת

ים הנחושת היה כלי שימש לטבילת הכהנים בבית המקדש הראשון שנבנה על ידי שלמה המלך.

צורת הכלי

ים הנחושת עשוי מנחושת מוצקת, ולא בהקשת הכלי[1] גובהו חמש אמות מתחתית הכלי לסופו, רחבו עשר אמות מצד אחד של הכלי לצידו השני, והיקפו המדויק היה שלושים אמה.

שני האמות העליונות של הכלי היו עגולות, ושלושת האמות התחתונות היו מרובעות[2] בשלושת האמות התחתונות היו שני שורות של ביצי נחושת[3]

עביו של הכלי היה טפח, אבל בשפתו הוא היה צר דק מרוקע ומרודד, כעין כלי ששותים בו, ומצויר פרח ושושן[4].

מושבו

הכלי עמד על שנים עשרה צורות של בהמות (בקר) עשויות נחושת, כל שלושה מהם פנו לצד אחר מארבעת הצדדים, מזרח מערב צפון ודרום, ואחוריהם היו לכיוון פנים הכלי. הכלי עמד על גביהם, כך שכל גוף הבהמות היו בתוך תחתית הכלי[5].

מכיון שהוא שימש לטבילת הכהנים היה אסור שהמים יהיו שאובין, ולכן הם נבעו מלמטה, מהקרקע הם נבעו לתוך רגלי הבקרים ומשם לתוך תחתית הכלי[6].

מובא במדרש כי לעתיד לבוא יהיה הים מזהב[7].

הערות שוליים

  1. מלכים - א', ז כ"ג.
  2. עירובין יד, ב.
  3. מלכים שם כ"ד.
  4. שם כ"ו וברש"י.
  5. שם כ"ה "וכל אחוריהם ביתה".
  6. רלב"ג שם.
  7. פסיקתא.