משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת"
מ (החלפת טקסט – "תפלה" ב־"תפילה")
מ (החלפת טקסט – "תפלת" ב־"תפילת")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 12: שורה 12:
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה ש[[הקב"ה]] כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית ה[[נשמה]] מהלך.  
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה ש[[הקב"ה]] כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית ה[[נשמה]] מהלך.  
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של [[הקדוש ברוך הוא]] בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפילת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפילתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
*"ואהבת את הגר לתת לו [[לחם]] ושמלה" - גר היינו ה[[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]], [[לחם]] - תורה, שמלה - מצוות.
*"ואהבת את הגר לתת לו [[לחם]] ושמלה" - גר היינו ה[[נפש אלוקית|הנפש האלוקית]], [[לחם]] - תורה, שמלה - מצוות.
*"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכתוב במקרא המצווה על מצוות [[אהבת ישראל]]. מבואר בכתוב זה, שענינו הוא כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו, שאף שיודע פחיתותו, אין הדבר תופס מקום אצלו מחמת ה[[אהבה]] שאוהב את עצמו, כך צריכה להיות [[אהבה]] זו לזולת מישראל.
*"ואהבת לרעך כמוך" הוא הכתוב במקרא המצווה על מצוות [[אהבת ישראל]]. מבואר בכתוב זה, שענינו הוא כמו שאין אדם רואה חוב לעצמו, שאף שיודע פחיתותו, אין הדבר תופס מקום אצלו מחמת ה[[אהבה]] שאוהב את עצמו, כך צריכה להיות [[אהבה]] זו לזולת מישראל.