הודאת בעל דין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הרבי מתייחס רק לטעמו של הרדב"ז (מפני שהרמב"ם מסייג את דבריו בטענה שהיא "גזירת מלך"), ומקשה עליו והלא לא רק גופו של אדם הוא קנין הקב"ה, אלא גם ממונו שהרי לה' הארץ ומלואה. ומבאר הרבי כי גופו של אדם אינו ניתן לו בתור בעלות בלבד אלא בתור פקדון, ולכן האיסור להזיק את גופו הוא לא רק איסור אלא גם מדין בעלות (מדיני [[חושן משפט]]) אין לו סמכות לעשות זאת, אבל ממונו של אדם נחשב שלו לענין חושן משפט ואינו בתורת פקדון בלבד, למרות שהוא של הקב"ה. | הרבי מתייחס רק לטעמו של הרדב"ז (מפני שהרמב"ם מסייג את דבריו בטענה שהיא "גזירת מלך"), ומקשה עליו והלא לא רק גופו של אדם הוא קנין הקב"ה, אלא גם ממונו שהרי לה' הארץ ומלואה. ומבאר הרבי כי גופו של אדם אינו ניתן לו בתור בעלות בלבד אלא בתור פקדון, ולכן האיסור להזיק את גופו הוא לא רק איסור אלא גם מדין בעלות (מדיני [[חושן משפט]]) אין לו סמכות לעשות זאת, אבל ממונו של אדם נחשב שלו לענין חושן משפט ואינו בתורת פקדון בלבד, למרות שהוא של הקב"ה. | ||
זו גם הסיבה שהנהנה מהעולם הזה בלא ברכה מועל | זו גם הסיבה שהנהנה מהעולם הזה בלא ברכה מועל בקדשי שמים, מכיון שכמו שגופו של אדם אינו קנינו, כך גם הנאותיו אינם קנינו האישי ואסור לו ליהנות מבלי שימליך את הקב"ה על הנאותיו, ואילו הנאת ממון לא נאמר עליה שאסור ליהנות בלי ברכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=120 ליקוטי שיחות פרשת שופטים].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||