לא תהיה משכלה תשי"ב – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
חלקו הראשון של המאמר עוסק בשרשן של ה[[מצוות]] באלקות ומידת החשיבות שלהן בעיני הקב"ה, במאמר מבואר כי על אף שהפסוק אומר "אם צדקת מה תתן לו ואם רבו פשעך מה תעשה לו" | חלקו הראשון של המאמר עוסק בשרשן של ה[[מצוות]] באלקות ומידת החשיבות שלהן בעיני הקב"ה, במאמר מבואר כי על אף שהפסוק אומר "אם צדקת מה תתן לו ואם רבו פשעך מה תעשה לו" | ||
שאין בקיום המצוות והפכן משמעות כלפי [[עצמות ומהות]] בנוגע לכללות המצוות שעניינן הפיכת החושך לאור הרי זה נוגע בעצמות ומהות ולכן כתוצאה מכך יבורך האדם מצד הקב"ה עצמו כפי שהוא למעלה מ[[שם הוי"ה]] ודרגת [[משה רבינו]]. | שאין בקיום המצוות והפכן משמעות כלפי [[עצמות ומהות]] בנוגע לכללות המצוות שעניינן הפיכת החושך לאור הרי זה נוגע בעצמות ומהות ולכן כתוצאה מכך יבורך האדם מצד הקב"ה עצמו כפי שהוא למעלה מ[[שם הוי"ה]] ודרגת [[משה רבינו]]. | ||
בחלקו השני של המאמר מתרגם הרבי את הברכות (ציווים) "לא תהיה משכלה ועקרה ואת מספר ימיך אמלא". [[משכלה]] ו[[עקרה]] הם עניינים שונים המונעים מהאדם הולדת [[מידות]] [[אהבה]] | בחלקו השני של המאמר מתרגם הרבי את הברכות (ציווים) "לא תהיה משכלה ועקרה ואת מספר ימיך אמלא". [[משכלה]] ו[[עקרה]] הם עניינים שונים המונעים מהאדם הולדת [[מידות]] [[אהבה]] ו[[יראה]] בנפשו. ומלבד זאת תפקידו של האדם להיות עסוק אך ורק במילוי שליחותו ואילו חסר לו בזה מחסיר הוא מימיו. ועל ידי ה[[תשובה]] תתקיים בו הכתוב "את מספר ימיך אמלא". | ||
תוכן המאמר, אופיו וצורת אמירתו פעלו רושם עז על המשתתפים במעמד אמירתו. בעת אמירת חלקו השני של המאמר התרגש הרבי מאוד ובכה בכי ממושך, ומתוך התאפקות המשיך את אמירתו. בשל כך זוכה מאמר זה לפרסום רב בין החסידים וה[[תמימים]]. | תוכן המאמר, אופיו וצורת אמירתו פעלו רושם עז על המשתתפים במעמד אמירתו. בעת אמירת חלקו השני של המאמר התרגש הרבי מאוד ובכה בכי ממושך, ומתוך התאפקות המשיך את אמירתו. בשל כך זוכה מאמר זה לפרסום רב בין החסידים וה[[תמימים]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
===- "לא תהיה משכלה ועקרה"=== | ===- "לא תהיה משכלה ועקרה"=== | ||
בכדי שעבודת ה' באהבה ויראה תהיה כדרוש יש לוודא שלא יהיו [[משכלה]] ו[[עקרה]], עקרה היא האשה שאין לה וולדות והוא כתוצאה מכך שאין לה רחם או שיש לה ולמרות זאת לא מתפתח וולד. בעבודת האדם, הרחם הוא ה[[התפעלות שכלית]] - אותה ההתפעלות הנוצרת ב[[מוח]] כתוצאה מה[[התבוננות]] שמהתפעלות זו מתפתחים לאחר מכן המידות ברגש ה[[לב]] בגלוי. וישנם בני אדם אשר למרות ההתבוננות הדרושה בשכלם לא מתעוררים במידות גם לא בהתפעלות שכלית וזאת להיותם מלאים ברצונות אישיים כולל רצונות של הנפש האלוקית המונעים מהדם להיות כלי שיכול לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות. ויש אדם שאין מניעה מצדו להתפעלות המוח אלא שאינו מוליד כי חסר לו ב[[כח הא"ס]] הדרוש ל[[הולדה]] שעניינה בעבודה היא הסיוע שמקבל האדם מתורה ומצוות וה[[הזזה העצמית]] שדרוש לאדם לפחות פעם בשנה. | בכדי שעבודת ה' באהבה ויראה תהיה כדרוש יש לוודא שלא יהיו [[משכלה]] ו[[עקרה]], עקרה היא האשה שאין לה וולדות והוא כתוצאה מכך שאין לה רחם או שיש לה ולמרות זאת לא מתפתח וולד. בעבודת האדם, הרחם הוא ה[[התפעלות שכלית]] - אותה ההתפעלות הנוצרת ב[[מוח]] כתוצאה מה[[התבוננות]] שמהתפעלות זו מתפתחים לאחר מכן המידות ברגש ה[[לב]] בגלוי. וישנם בני אדם אשר למרות ההתבוננות הדרושה בשכלם לא מתעוררים במידות גם לא בהתפעלות שכלית וזאת להיותם מלאים ברצונות אישיים כולל רצונות של הנפש האלוקית המונעים מהדם להיות כלי שיכול לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות. ויש אדם שאין מניעה מצדו להתפעלות המוח אלא שאינו מוליד כי חסר לו ב[[כח הא"ס]] הדרוש ל[[הולדה]] שעניינה בעבודה היא הסיוע שמקבל האדם מתורה ומצוות וה[[הזזה העצמית]] שדרוש לאדם לפחות פעם בשנה. | ||
ולאחר הולדת המידות שוב יש לוודא שלא יהיה "משכלה" - יולד וקובר. | ולאחר הולדת המידות שוב יש לוודא שלא יהיה "משכלה" - יולד וקובר. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
לאחר שעבודתו הכללית היא בשלמות, על האדם לוודא שלא תהיה לו שביעות רצון מעבודתו, שלולי כך עלול להיות "משכלה". וזו המשמעות "משכלה בארצך" - ארץ מלשון רצון - שיש שביעות רצון המעידה שהעבודתו עדין קשורה לרצונותיו, ולכן היא משביעה אותן. | לאחר שעבודתו הכללית היא בשלמות, על האדם לוודא שלא תהיה לו שביעות רצון מעבודתו, שלולי כך עלול להיות "משכלה". וזו המשמעות "משכלה בארצך" - ארץ מלשון רצון - שיש שביעות רצון המעידה שהעבודתו עדין קשורה לרצונותיו, ולכן היא משביעה אותן. | ||
והעצה לזה היא בזכרו שימיו קצובים, ולכל רגע יש לו שליחות ותפקיד, וממילא - אין לו את האפשרות וההיתר לחשוב אודות מעלותיו והישגיו, ולכן אינו מקבל שביעות רצון.וזהו הביאור בדבריו של [[רבי יוחנן בן זכאי]] - שברגעים שלפני מותו אמר ש"איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי", ומכאן נראה - | והעצה לזה היא בזכרו שימיו קצובים, ולכל רגע יש לו שליחות ותפקיד, וממילא - אין לו את האפשרות וההיתר לחשוב אודות מעלותיו והישגיו, ולכן אינו מקבל שביעות רצון.וזהו הביאור בדבריו של [[רבי יוחנן בן זכאי]] - שברגעים שלפני מותו אמר ש"איני יודע באיזה דרך מוליכים אותי", ומכאן נראה - שכל ימי חייו היה עסוק לגמרי במילוי שליחותו, ולא הרהר כלל אודות מעמדו ודרגתו; רק לפני מותו התפנה לערוך {{קס|חשבון| נפש}} אודות מעמדו ומצבו. | ||
===-"והסירותי מחלה", "את מספר ימיך אמלא"=== | ===-"והסירותי מחלה", "את מספר ימיך אמלא"=== | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | האמת אגיד לכם, שאיני יודע לכתוב מה שמעתי כי כל כך היו הבכיות העצמות שלו מתוך תוכיות לב ונשמה, וכל כך היינו בהתפעלות און צו רירט {{כתב קטן|[זעזוע]}} עד שאיני יודע בדיוק המילים, אבל הכוונה ברורה לי שכל רגע ושעה ויום יקר... | ||
והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | והעיקר הוא מה שלא נמסר בדיבור. עמדתי על ידו ממש וראיתי את ההתאפקות וההתאמצות שלא לגלות את הצער והמרירות ושלא לבכות כל כך, אבל גדל מאוד הפנימיות על כל מעצורי הנפש. אחרי המאמר, כמה רגעים לא יכול היה להירגע וניגב הדמעות... | ||
|מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | |מקור=אוצר החסידים - ארץ הקודש עמוד 123, [[עיתון כפר חב"ד]] גליון 235 עמוד 16. | ||
}} | }} | ||