וביום שמחתכם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 5: שורה 5:
===משמעות מילות הניגון===
===משמעות מילות הניגון===
בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא ב[[גימטריא]] גם ביום ה[[שבת]]. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות [[ו|וי"ו]] כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד [[חג הפסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכפורים]], [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]].
בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא ב[[גימטריא]] גם ביום ה[[שבת]]. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות [[ו|וי"ו]] כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד [[חג הפסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכפורים]], [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]].
 
החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.
החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.



גרסה מ־23:52, 23 באוגוסט 2020

ניגון "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" הוא ניגון שניגנו ב-770 במוצאי ראש השנה תש"מ, כשהרבי חילק כוס של ברכה. ואז הרבי הורה להוסיף את המילים "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון. מאז הרבי ביקש פעמים רבות שינגנו ניגון זה באומרו ש"על ידי זה מתבטא הענין של 'ביום שמחתכם' באופן של ניגון"[דרוש מקור]. מילות הניגון הם:

וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם, וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹקֵיכֶם

פרשת בהעלותך פרק י', פסוק י'

משמעות מילות הניגון

בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא בגימטריא גם ביום השבת. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות וי"ו כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד חג הפסח, שבועות, ראש השנה, יום הכפורים, סוכות ושמיני עצרת.

החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.

קישורים חיצונייים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ניגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.