כת הפרנקיסטים – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
כת הפרנקסטים הייתה שאריות של השבתאות שהתרכזה סביב יעקב פראנק, וגדולי התורה ובראשם הבעש"ט ותלמידיו נלחמו בהם עד שניצחום. | כת הפרנקסטים הייתה שאריות של השבתאות שהתרכזה סביב יעקב פראנק, וגדולי התורה ובראשם הבעש"ט ותלמידיו נלחמו בהם עד שניצחום. | ||
| שורה 4: | שורה 5: | ||
==קיצור השתשלות הכת== | ==קיצור השתשלות הכת== | ||
הכת הפרנקיסטית הטיפה לדרך של התפקרות מוחלטת לפיה תרי"ג מצוות התורה בטלות ומצוות "לא תעשה" הופכות למצוות "עשה" ובכלל זה האיסורים חמורים מהתורה כמו גילוי עריות, ואפילו בדברים שאומות העולם קיבלו על עצמם. ברכה מקובלת בקרב הפרנקיסטים היתה: "ברוך אתה ה' וכו' מתיר איסורים". | הכת הפרנקיסטית הטיפה לדרך של התפקרות מוחלטת לפיה תרי"ג מצוות התורה בטלות ומצוות "לא תעשה" הופכות למצוות "עשה" ובכלל זה האיסורים חמורים מהתורה כמו גילוי עריות, ואפילו בדברים שאומות העולם קיבלו על עצמם. ברכה מקובלת בקרב הפרנקיסטים היתה: "ברוך אתה ה' וכו' מתיר איסורים". | ||
===יעקב פראנק=== | ===יעקב פראנק=== | ||
הכת הפרנקיסטית מתחילה במייסד הכת והמנהיג על שמו היא קרויה - יעקב פראנק. הוא נולד בחבל פודוליה ב-1726 למשפחה אמידה שהיתה מקורבת בסתר לחוג השבתאים. בגיל צעיר ביקר בסלוניקי שבטורקיה, שם הייתה כת של שבתאים בשם הדומנה שממנה קיבל השפעה וחיזוק. | הכת הפרנקיסטית מתחילה במייסד הכת והמנהיג על שמו היא קרויה - יעקב פראנק. הוא נולד בחבל פודוליה ב-1726 למשפחה אמידה שהיתה מקורבת בסתר לחוג השבתאים. בגיל צעיר ביקר בסלוניקי שבטורקיה, שם הייתה כת של שבתאים בשם הדומנה שממנה קיבל השפעה וחיזוק. | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
==החרם על הכת== | ==החרם על הכת== | ||
[[ועד ארבע הארצות]] הכריז [[חרם]] על קבוצה של כאלפיים יהודים שנחשדו בפרנקיזם<ref>הרב [[יעקב עמדין]] - היעב"ץ - | [[ועד ארבע הארצות]] הכריז [[חרם]] על קבוצה של כאלפיים יהודים שנחשדו בפרנקיזם<ref>הרב [[יעקב עמדין]] - היעב"ץ - היה בין הפעילים המרכזיים, במיוחד שלושת חתניו כיהנו חברים בועד ארבע ארצות.</ref>. | ||
לאחר שנערך משפט עם גביות-עדות בסטנוב, הוכרז ביום כ"ו סיוון תקט"ז באסיפת ועד גליל לבוב ובצירוף כמה רבנים חרם על אנשי כת פראנק, והחרם הופץ בדפוס בכל קהילות פולין, והתחילו הרדיפות על אנשי הכת. | לאחר שנערך משפט עם גביות-עדות בסטנוב, הוכרז ביום כ"ו סיוון תקט"ז באסיפת ועד גליל לבוב ובצירוף כמה רבנים חרם על אנשי כת פראנק, והחרם הופץ בדפוס בכל קהילות פולין, והתחילו הרדיפות על אנשי הכת. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
כדרכם של מומרים לא הסתפקו אנשי הכת בעזיבת דרך ישראל בלבד, אלא אף ניסו להזיק בכל דרך לעמנו. כחלק מהמרת דתם הודיעו הפרנקסטים לכנסיה שהתלמוד הוא מקור כל הבעיות של עם היהודי. | כדרכם של מומרים לא הסתפקו אנשי הכת בעזיבת דרך ישראל בלבד, אלא אף ניסו להזיק בכל דרך לעמנו. כחלק מהמרת דתם הודיעו הפרנקסטים לכנסיה שהתלמוד הוא מקור כל הבעיות של עם היהודי. | ||
מאתים וארבע שנים לאחר [[ | מאתים וארבע שנים לאחר [[שריפת התלמוד]] המפורסמת שהייתה באיטליה בשנת ה'שי"ד, נשרף התלמוד בפומבי בשוק העיר של קאמניץ שבגלילות פודוליה בארץ פולין. | ||
בעוד שגזרת השריפה הראשונה הגיעה מאת האפיפיור תקיפה, השריפה האחרונה לא הייתה אלא גזירה מקומית ומספר הספרים שנשרפו לא היה רב. הצד השווה שבשתי הגזירות שבשתיהן הייתה יד ישראל באמצע, ושתיהן נגרמו על־ידי מלשינות של אנשים מזרע ישראל. הגזירה שבאיטליה על-ידי מומרים והגזירה שבפולין על ידי הפרנקיסטים | בעוד שגזרת השריפה הראשונה הגיעה מאת האפיפיור תקיפה, השריפה האחרונה לא הייתה אלא גזירה מקומית ומספר הספרים שנשרפו לא היה רב. הצד השווה שבשתי הגזירות שבשתיהן הייתה יד ישראל באמצע, ושתיהן נגרמו על־ידי מלשינות של אנשים מזרע ישראל. הגזירה שבאיטליה על-ידי מומרים והגזירה שבפולין על ידי הפרנקיסטים. | ||
אף-על-פי שהגזירה שבפולין לא הייתה אלא מקומית, הרי הסכנה צפויה הייתה לכל בית ישראל שבפולין, ורק בדרך נס נשארה הגזירה בגדר מאורע מקומי בלבד כדלהלן: | אף-על-פי שהגזירה שבפולין לא הייתה אלא מקומית, הרי הסכנה צפויה הייתה לכל בית ישראל שבפולין, ורק בדרך נס נשארה הגזירה בגדר מאורע מקומי בלבד כדלהלן: | ||
| שורה 59: | שורה 61: | ||
והנה נתרחש נס. לא עבר חודש ימים מיום שרפת התלמוד בקאמניץ ודמבובסקי מת ביום 9 בנובמבר, לאחר שנתייסר בייסורים קשרים שלושה ימים, כי אחזהו השבץ. המקורות הנוצריים אינם מוסרים שום פרטים לא על עצם שרפת התלמוד ולא על מות דמבובסקי. לא כן המקורות היהודיים. הם מתארים בפרטי-פרטים את מעשה השריפה שנעשה תוך ביזיון גדול ליהודים ולתורתם, ובמותו של דמבובסקי לא ראו מיתה טבעית, כי לא יכלו להעלות על דעתם כי כמות כל אדם ימות מי שהרים יד על תורת ישראל לבזותה ולכלותה. הם ראו אפוא יד ה' במות הצורר והוסיפו עיטורי-אגדה לתיאור מותו, עד שקשה עתה לדעת מה מהדברים נתרחשו במציאות ומה הוא בתחום האגדה. אולם לנו יש עניין באגדה לא פחות מאשר במציאות, כי מתוכה אנו למדים לא רק מה נתרחש למעשה, אלא גם כיצד הגיבו יהודי פולין על הגזירה ועל הנס. | והנה נתרחש נס. לא עבר חודש ימים מיום שרפת התלמוד בקאמניץ ודמבובסקי מת ביום 9 בנובמבר, לאחר שנתייסר בייסורים קשרים שלושה ימים, כי אחזהו השבץ. המקורות הנוצריים אינם מוסרים שום פרטים לא על עצם שרפת התלמוד ולא על מות דמבובסקי. לא כן המקורות היהודיים. הם מתארים בפרטי-פרטים את מעשה השריפה שנעשה תוך ביזיון גדול ליהודים ולתורתם, ובמותו של דמבובסקי לא ראו מיתה טבעית, כי לא יכלו להעלות על דעתם כי כמות כל אדם ימות מי שהרים יד על תורת ישראל לבזותה ולכלותה. הם ראו אפוא יד ה' במות הצורר והוסיפו עיטורי-אגדה לתיאור מותו, עד שקשה עתה לדעת מה מהדברים נתרחשו במציאות ומה הוא בתחום האגדה. אולם לנו יש עניין באגדה לא פחות מאשר במציאות, כי מתוכה אנו למדים לא רק מה נתרחש למעשה, אלא גם כיצד הגיבו יהודי פולין על הגזירה ועל הנס. | ||
===תיאור | ===תיאור השריפה=== | ||
שריפת התלמוד בקאמניץ עוררה רוח דיכאון בין יהודי פולין. חכמים ומגידים דרשו על המאורע ומשמעותו. ר' ישראל ב"ר שלמה חריף מסטנוב, חברו של הבעש"ט, בדברו על הצרות שאירעו לישראל בשנים שמנינן מסתיים בח' החל מחורבן בית שני, אומר: | |||
"וגם בזמננו, שנת תקי"ח לאלף השישי, נשרפה תורתנו הקדושה בארבעה ימים לחודש מרחשוון שנת הנ"ל נשרפו כל שישה סדרים ועוד מסכת ברכות ותיקוני זוהר ואשלי רברבי [שולחן ערוך עם פירושים], מחמת המינים שבתי צבי ימ"ש [ימח שמם]". | "וגם בזמננו, שנת תקי"ח לאלף השישי, נשרפה תורתנו הקדושה בארבעה ימים לחודש מרחשוון שנת הנ"ל נשרפו כל שישה סדרים ועוד מסכת ברכות ותיקוני זוהר ואשלי רברבי [שולחן ערוך עם פירושים], מחמת המינים שבתי צבי ימ"ש [ימח שמם]". | ||
==עלילות הדם== | ==עלילות הדם== | ||
"בעיר ואילאוויטש התחזתה אחת מנשות הפרנקיסטים לאשת הרב. זו הודיעה לכומר בסוד כי ראתה אותו בחברת בעלי בתים מבני הקהילה שוחט ילד נוצרי לצורך הפסח. על פי עדות זו נהרגו הרב ובעלי הבתים על קדוש השם אחרי משפט קצר, והרבנית האמתית וחמשת ילדיה עונו ביסורים קשים עד אשר התנצרו"{{מקור}}. | |||
==פעולות הבעש"ט== | ==פעולות הבעש"ט== | ||
| שורה 75: | שורה 77: | ||
הרבי הזכיר{{מקור}} זאת הדבר כראיה שאפילו אדם נמוך כל כך נוגע מעשיו עד שגרם להבעש"ט בכיה. | הרבי הזכיר{{מקור}} זאת הדבר כראיה שאפילו אדם נמוך כל כך נוגע מעשיו עד שגרם להבעש"ט בכיה. | ||
===תיאור הקטרוג בשבחי בעש"ט=== | ===תיאור הקטרוג בשבחי בעש"ט=== | ||
ב"שבחי הבעש"ט" מסופר מפי החסיד ר' גדליה, שפעם בערב יום-הכיפורים ראה הבעש"ט קטרוג גדול על ישראל "שיסתלק מהם תורה שבעל פה", ובשעת תפילת נעילה עלה בידו לבטל את הגזירה. | ב"שבחי הבעש"ט" מסופר מפי החסיד ר' גדליה, שפעם בערב יום-הכיפורים ראה הבעש"ט קטרוג גדול על ישראל "שיסתלק מהם תורה שבעל פה", ובשעת תפילת נעילה עלה בידו לבטל את הגזירה. | ||