שלמה חיים קסלמן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
{{דמות
|שם=שלמה חיים קסלמן
|תמונה=[[קובץ:המשפיע ר שלמה חיים.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px|הרב שלמה חיים קסלמן]]
|כינוי=
|תיאור=
|תאריך לידה=[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[י"ט אייר]] [[תשל"א]]
|מקום פטירה=
|מקום פעילות=[[משפיע]] ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]]
|תפקידים נוספים=[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים רוסטוב]], [[תומכי תמימים ברינואה]] ועוד
|רבותיו=ר' [[משולם ידידיה קוראטין]]
|תלמידיו=
|חיבוריו=
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]]
}}
 
[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[תמונה:קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מלמד [[מאמר]] ב[[כפר חב"ד]], [[תשכ"ט]]]]
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]
[[תמונה:הרב קסלמן.jpg|left|thumb|250px|הרב קסלמן מזמן על כוס [[יין]], בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב [[דוד מאיר דרוקמן]].]]
שורה 6: שורה 22:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת [[תרס"ט]] שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]].
נולד ב[[כ' אלול]] [[תרנ"ד]] ב[[ז'יטומיר]] להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב{{הערה|ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862}}. בשנת [[תרס"ט]] שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תר"ע]] עבר ללמוד בסניף הישיבה ב[[שצ'דרין]], אצל המשפיע הרב [[שאול בער זיסלין]], בסיום השנה חזר ללמוד ב[[ליובאוויטש]] שם למד עד שנת [[תרע"ה]], וקיבל את עיקר השפעתו מהמשפיע הרב [[משולם ידידיה קוראטין]].


בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].
בשנת [[תרע"ח]] עבר לסניף של הישיבה ב[[קרמנצ'וג]] וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת [[תר"פ]] מינה אותו הרבי [[הרש"ב]] למשפיע בסניף הישיבה ב[[רוסטוב]]. בשנת [[תרפ"א]] התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם ב[[תומכי תמימים מלחובקה]], [[תומכי תמימים פולוצק]], [[תומכי תמימים חרקוב]]. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת [[אוזבקיסטן]] שם היה למשפיע ב[[תומכי תמימים טשקנט]].
שורה 14: שורה 30:
בסיוון [[תש"ט]] (1949) עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].
בסיוון [[תש"ט]] (1949) עלה ל[[ארץ הקודש]] והחל לשמש כמשפיע ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש]] - בתחילה במשכנה ב[[תל אביב]], ב[[לוד]], ומשנת [[תשכ"ג]] - ב[[כפר חב"ד]]. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. ב[[עבודת התפילה]] ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ומ[[הרבי]].


נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון"
נפטר ביום שישי [[י"ט אייר]] שנת [[תשל"א]], ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד [[התורת חסד]]. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".
את מקומו כ[[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] מילא הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]].


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־12:53, 21 באוגוסט 2020

שלמה חיים קסלמן
[[קובץ:הרב שלמה חיים קסלמן|250px]]
לידה כ' אלול תרנ"ד
פטירה י"ט אייר תשל"א
מקום פעילות משפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים משפיע בתומכי תמימים רוסטוב, תומכי תמימים ברינואה ועוד
רבותיו ר' משולם ידידיה קוראטין
הרב קסלמן מלמד מאמר בכפר חב"ד, תשכ"ט
הרב קסלמן מזמן על כוס יין, בחברת תלמידיו, בשבע ברכות של הרב דוד מאיר דרוקמן.

הרב שלמה חיים קסלמן (מכונה ר' שלמה חיים; כ' אלול תרנ"ד 1894 - י"ט אייר תשל"א 1971) היה אחד מהמשפיעים החשובים והמפורסמים בדור הקודם, שהעמיד דורות רבים של תמימים בישיבות חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בכ' אלול תרנ"ד בז'יטומיר להוריו שהיו חסידי קוידנוב, ונקרא ע"ש רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב[1]. בשנת תרס"ט שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, בשנת תר"ע עבר ללמוד בסניף הישיבה בשצ'דרין, אצל המשפיע הרב שאול בער זיסלין, בסיום השנה חזר ללמוד בליובאוויטש שם למד עד שנת תרע"ה, וקיבל את עיקר השפעתו מהמשפיע הרב משולם ידידיה קוראטין.

בשנת תרע"ח עבר לסניף של הישיבה בקרמנצ'וג וכעבר שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת תר"פ מינה אותו הרבי הרש"ב למשפיע בסניף הישיבה ברוסטוב. בשנת תרפ"א התחתן עם בלומא בת הרב זאב וואלף ברונשטיין. בשנת תרפ"ב שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בישיבות מחתרתיות שונות - ביניהם בתומכי תמימים מלחובקה, תומכי תמימים פולוצק, תומכי תמימים חרקוב. בשנת תש"ב ברח עם משפחתו למדינת אוזבקיסטן שם היה למשפיע בתומכי תמימים טשקנט.

באלול תש"ו אחרי מלחמת העולם השנייה הצליח לצאת עם משפחתו מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין שבאוסטריה, ובהמשך שהה למשך תקופה בפוקינג. בשנת תש"ז היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים ברינואה בצרפת והיה למשפיע בה.

בסיוון תש"ט (1949) עלה לארץ הקודש והחל לשמש כמשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש - בתחילה במשכנה בתל אביב, בלוד, ומשנת תשכ"ג - בכפר חב"ד. נודע כמשפיע ומחנך המסור לתלמידיו. הוא התגורר במתחם הישיבה והשקיע את רוב יומו בלימוד ושיחות עם תלמידים והתוועדויות עמם. בעבודת התפילה ראה את חזות הכל - והעמיד מאות תלמידים שעסקו בה ברצינות ובחיות. בתפקידו זה זכה גם להוראות והדרכות צמודות מאדמו"ר הריי"צ ומהרבי.

נפטר ביום שישי י"ט אייר שנת תשל"א, ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד התורת חסד. במכתב ניחומין ששלח הרבי לאחרי פטירתו לבני משפחתו, כתב הרבי עליו: "רבים השיב מעון".

משפחתו

מתלמידיו


שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים

פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ה'תקנ"ז – י"ז באב ה'תרכ"ב, 1862