הקלויז בברוד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בקלויז. ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. קהילת ברודי דאגה לקיומו החומרי של הקלויז ושל חכמיו הזקוקים לעזרה. | בקלויז. ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. קהילת ברודי דאגה לקיומו החומרי של הקלויז ושל חכמיו הזקוקים לעזרה. | ||
==תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז | ===תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז=== | ||
מראשי בית מדרש: | מראשי בית מדרש: | ||
*הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]. | *הרב [[הנודע ביהודה|יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]]. | מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור [[סוכתו של הבעש"ט]]. | ||
==מלחמתה של תורה== | ==מלחמתה של תורה== | ||
חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה. | חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה. | ||
גרסה מ־04:51, 20 באוגוסט 2020
ה"קלוז בברוד" היה בית מדרש של גאונים צדיקים המשוייכים ל"חסידי אשכנז" בעיר ברוד (ברודי) בתקופה שקודם הבעש"ט וגם בתקופת תלמדיו[1].
מעמד הקלויז
המלחמות[2] בפולין ורוסיה הביאו קבוצה גדולה של רבנים ודיינים שונים לעיר ברוד, ויתכן שהם היו אבן היסוד שממנו נבנה הקלויז החשוב. בהמשך היו תלמידי חכמים גדולים שהתקבצו בקלויז והוחזקו על חשבון קופת הציבור.
בקלויז. ישבו בו דרך קבע למדני ברודי והאזור ולמדו תורה. קהילת ברודי דאגה לקיומו החומרי של הקלויז ושל חכמיו הזקוקים לעזרה.
תלמידים חכמים מפורסמים מהקלויז
מראשי בית מדרש:
- הרב יחזקאל לנדא בעל מחבר ספר הנודע ביהודה.
- הרב גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט היה מחכמי הקלוז. שהוזכר קודם כמי שניסה להכניס אווירה חסידית לקהילת ברודי.
- הרב חיים צאנז מברוד. בעל מחבר ספרים "נדר בר קדש" על פרקי אבות ו"הוד תהילה" על ענייני חנוכה, "טהרת מים?", על הלכות מקוואות.
- ר' משה אוסטרר, בעל מחבר ספר "ערוגת הבושם".
- ר' נתן ב"ר לוי,
- ר' נפתלי ב"ר לוי את בעל מחבר ספרים "בית לוי" "עטרת שלמה".
- ר' מאיר מרגליות בעל מחבר ספר "מאור נתיבים".
חלק מחכמי הקלויז עסקו בקבלה. והבעש"ט העיד שבקרב חכמי הקלויז שרתה רוח הקודש[3].
בדברי ימי הבעש"ט היו כמה דין ודברים בינו חבין חכמי הקלוז, שבתחילה התנגדו לו ולאחר מכן נעשו לידידיו.
מהסיפורים הידועים היא הדין ודברים על דבר כשור סוכתו של הבעש"ט.
מלחמתה של תורה
חכמי הקלויז היו נחשבים לבר סמכא גדולים בקרב קהל התורני ברחבי אירופה, והסמכתם או מלחמה נגד קבוצה או אדם היתה בעל משמעות גדולה.
ממלחמתיהם הידועות:
- נגד כת הפרנקסטים
- מחכמי הקלויז יצאו נגד הקמעות של רבי יהונתן אייבשיץ. אף שחלק מהם היו מדידיו. "הנודע ביהודה", ניסה לעכב את הכרזת החרם ולפשר בין הצדדים כדי למנוע חילול ה', ובכל זאת, לאחר פרסום ספרו של ר' יהונתן אייבשיץ "ואבא היום אל העין" יצא בחריפות נגדו.
הערות שוליים
- ↑ לא ברור מאיזה שנה עד איזה שנה פעם הקלויז ועד איזו שנה בדיוק פעל הקלויז (בשנת תקפ"ט עדיין מוזכרים חכמי הקלויז כבעלי משקל תורני במסגרת מחלוקתם של רבי אלעזר לנדא ורבי שלמה קלוגר [ספר "שבעה עינים" דף מז.]), אך ככל הנראה הוא לא נסגר רשמית מעולם, אלא הלך ודעך עד שהסתיים.
- ↑ ראה במאמרו של הרב בנימין פנטלאט "לשאלת השפעת של רבנים בדימוס על התהוותו הקלויז בבראדי", במכון "עד הנה".
- ↑ מקור??