חוגי חן למשנת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 22: | שורה 22: | ||
השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה. | השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה. | ||
בעיתון דבר | ===סקירה בעיתון "דבר"=== | ||
השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהיה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור: | |||
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. | "בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם. |
גרסה מ־20:19, 19 באוגוסט 2020
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
"חוגי חן במשנת חב"ד". הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של אדמו"ר הזקן מאז שנות היו"דס בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב עדין אבן ישראל.
השתשלשלות השיעור
בבית[1] הרב אברהם חן, בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלטה של ירושלים.
לאחר פטירות ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו מוקרי זכרו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "חוגי חן במשנת חב"ד".
כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף הרב זוין.
המגיד שיעור הראשון[2] היה הרב הראש ישיבה בתורת אמת, הרב משה אריה לייב שפירא, אחריו מסר השיעור הרב זוין[3], ואחריו הרב עדין אבן ישראל.
שלושתם היו מידידיו של הרב חן.
בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך מאמרי אדמו"ר הזקן, וכיום בסידור עם דא"ח.
בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר זלמן שז"ר - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".
השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.
סקירה בעיתון "דבר"
השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב אברהם חן, שהיה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:
"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".
מיקום השיעור
השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר זלמן שז"ר.
בשנת תש"ע לערך כנפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה.
הרבי והשיעור
הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור.
כבר בתשי"ט אנו מוצאים את שז"ר מתייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט
"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש. בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור[4].
בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון[5]:
בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד.
שואלים מה ילמדו בהמשך לסיום התניא.
לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' תורה אור, ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע.
וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור.
ספר הק"ן
לרגל[6] שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.
שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד.
הרב עדין המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.
סגנון השיעור
הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר זלמן שז"ר: למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד.
האברך מר עדין שטיזלץ עטור זקן פיאות ארוכים בלי שום סלסול בשערו) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטוב טעם ודעת שכלי.
אופן הלימוד אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין.
הרבה מהשומעים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'.
אחר הלימוד כשעה שעה וחצי, כיבודו המסובים בתה ומשקה ומזונות.
מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.
מגידי שיעור
- הרב משה אריה לייב שפירא
- הרב אברהם חן[7]
- הרב שלמה יוסף זוין
- הרב עדין אבן ישראל
משתתפים מפורסמים
- מר זלמן שזר
- פרופסור שמואל הוגו ברגמן[8]
- המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
- הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)
- בכירי משרד הבריאות.
הערות שוליים
- ↑ ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.
- ↑ מכונה במבוא לספר הק"ן כ"מרונו הראשון בחגנו".
- ↑ ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב עדין אבן ישראל, ובעטד מקומות
- ↑ ראה ספר אבני חן פרק כ"ט.
- ↑ אגרות קודש אגרת ז'פד https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm
- ↑ ראה: https://chabad.info/magazine/612692/
- ↑ לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.
- ↑ פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.