נוסח האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}} }}}} | ||
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי | החידושים בנוסח האר"יזל היו: | ||
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר. | |||
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר. | * ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר. | ||
* האר"י אמר [[ | * האר"י אמר [[וידוי]] ו[[מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו. | ||
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים | * האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי. | ||
* האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]]. | * האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]]. | ||
גרסה מ־16:35, 13 באוגוסט 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
נוסח האר"י הינו כינוי לנוסח בו התפלל האר"י ז"ל, סידור אדמו"ר הזקן מבוסס אודות נוסח זה.
כוונות האר"י
נוסח האריז"ל הינו הנוסח בו התפלל האריז"ל, נוסח זה מיוסד ע"פ הקבלה וכוונות האר"י.
על נוסח זה אמר אדמו"ר הזקן במאסרו:
החידושים בנוסח האר"יזל היו:
- בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרה נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
- בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
- האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
- האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות הימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
- האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו אדון עולם ויגדל.
נוסח ספרד
חשיבות הנוסח
- ↑ נדפס ב אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב', איגרת ו', אות ט"ו, באתר HebrewBooks. צילום כתב ידו ב מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן, עמוד 5, באתר HebrewBooks