נסים קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־18:18, 12 באוגוסט 2020

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

נסים קרליץ
לידה	י"ח באב ה'תרפ"ו
פטירה	כ"ג בתשרי תש"פ
	בית החולים מעייני הישועה, בני ברק
מקום פעילות	ישראל - בני ברק
תחומי עיסוק	הלכה דיינות תלמוד בבלי
תפקידים נוספים	חבר נשיאות ועד הישיבות, אב בית דין, ראש כולל אברכים
רבותיו	רבי אברהם ישעיהו קרליץ, אביו הרב נחום מאיר קרליץ והרב יעקב ישראל קנייבסקי
חיבוריו	חוט שני

הרב שמריהו יוסף נסים קרליץ (י"ח באב ה'תרפ"ו, (29 ביולי 1926) - כ"ג בתשרי תש"פ, (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק

ביוגרפיה

נולד בקוסובה שבבלארוס, לרב נחום מאיר קרליץ^[1] ולבתיה, אחותו של החזון איש. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'^[2].

עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.

בתשי"א נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. בתשט"ו מונה לר"מ בישיבת חוג חתם סופר ובתשי"ח עבר לישיבת ויז'ניץ בבני ברק. בין השאר למד בחברותא עם החזון איש סדר קדשים וכן עם הסטייפלר. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.

בשנת ה'תשע"ה נפטרה אשתו.

במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.

פעילות ציבורית

בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת תשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת תשל"ו מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה. עם פרישתו של אחד ממנהיגי הציבור הליטאי תוך כדי הקמת מפלגה חדשה הצטרף אליו.

כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.

בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד היתר האח והאחות של הרב שלמה גורן.

משפחתו

אשתו של רבי נסים, הרבנית לאה קרליץ, נפטרה בשנת ה'תשע"ה, ולהם אחד עשר ילדים.

מבניו:

מרדכי היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 1998–2003 מטעם מפלגת דגל התורה
הרב אברהם ישעיהו – ממלא מקום אביו ברבנות בית הכנסת הליגמן בבני ברק
הרב שאול – ממלא מקום אביו בראשות כולל חזון איש
הרב נחום מאיר - רב קהילה בבאר שבע
הרב שמואל הלל – מנהל בית דין צדק בני ברק

חתניו:

הרב שריאל רוזנברג (היה נשוי בזיווג ראשון לבתו ציפורה^[3] עד לפטירתה) – ממלא את מקומו בראשות בית דין צדק בני ברק משנת 2012
הרב מנחם מנדל לובין – מראשי בתי ההוראה שעל ידי בית ; לאחר פטירת הרב קרליץ מונה במקומו לרב שכונת רמת אהרן.
הרב אהרן (אורן) אוסטרן – ר"מ בישיבת אורחות תורה ורב בית כנסת צא"י יד אהרן בשכונת רמת אהרן בבני-ברק
הרב אהרן זאב גרוסברד
הרב צבי זלזניק

גיסיו:

הרב נתן קופשיץ רב שכונת נחלה ומנוחה בבית שמש ודומ"צ העדה החרדית.
הרב אברהם דב ליטמנוביץ מו"צ ורב ועד השחיטה של העדה החרדית בירושלים.
הרב אברהם קופשיץ.
הרב ישראל אהרן קופשיץ.

בית הדין

קובץ:BneiBraq069 (2).jpg

בית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק

את בית הדין הקים הרב קרליץ בשנת תשכ"ח בביתו בעידודו של הרב יעקב ישראל קניבסקי. זהו בית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים. מתקיימים בו מספר דיני תורה ביום בנושאי אישות וממונות, והוא אף עורך גיורים. בית הדין עסק בבירור יהדותם של בני קהילת האנוסים בפלמה דה מיורקה ובהכרעת הרב קרליץ הם הוכרו כיהודים על פי ספרי היוחסין שבידיהם. בין הדיינים הבולטים שכיהנו בבית הדין: הרב פנחס שרייבר, הרב יוסף רוט, הרב יעקב אדלשטיין והרב יעקב ישראל פוזן. בית הדין עוסק גם בעניינים ציבוריים חרדיים. הוא מורה דרכה של משמרת הקודש והחינוך (בניהול מרדכי בלוי) שבין השאר מפקחת על אירועי תרבות בציבור החרדי והייתה הראשונה שהציעה מתן כשרות לטלפונים סלולריים החסומים לאינטרנט ולשירותי תוכן^[4]. בית הדין מעניק כשרות לחברות סינון אינטרנט הפונות למגזר החרדי, מעניק כשרות לאתרוגים לנטילה בחג הסוכות ומפעיל מדי שמיטה אוצר בית דין לאספקת פירות שביעית על פי פסקי החזון איש.

הרב קרליץ עמד בראשות בית הדין עד אייר תשע"ב (2012), אז פרש ותחתיו מונה חתנו לשעבר, הרב שריאל רוזנברג^[5].

ספריו

סדרת חוט שני 17 כרכים - על הלכות ריבית, נדה, שבת (4 כרכים), שמיטה, יום טוב וחול המועד, פסח, ראש השנה וימים נוראים, תלמוד תורה ותפילין.
קובץ הערות ומראי מקומות - 5 כרכים - על חולין, מנחות ועניני סת"ם, נדה ומקוואות, עירובין וסוכה, שבת ביצה ומועד קטן.
שיעורי הגר"נ, על הלכות תרומות ומעשרות במשנה תורה לרמב"ם

משנת תשע"ד מוציאים תלמידיו עלון שבת בשם נשיח בחוקיך ובו מדברי תורתו.

מתלמידיו

הרב שריאל רוזנברג, חתנו וממלא מקומו בבית הדין
הרב יהודה סילמן, אב"ד בבית הדין ורב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת רמת אלחנן
הרב שבח צבי רוזנבלט, דיין בבית הדין, רב העיר בני ברק ורב קהילת "שיח יצחק" במודיעין עילית, ראש רשת בתי הוראה וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב אברהם יצחק הכהן רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה ברחובות וחבר בד"ץ שארית ישראל
הרב יצחק מרדכי רובין אב"ד בבית הדין, רב קהילת בני תורה בהר נוף ומחבר הספרים מראה כהן וארחות שבת
הרב יהודה אריה דינר רב בית הכנסת דברי שיר בבני ברק
הרב יהודה טשזנר, מרבני הקהילה החרדית באופקים
הרב מרדכי קראוס, רב הקהילה החרדית בירוחם
הרב שמעון גלאי, רב בכמה קהילות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.
↑ פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.
↑ סופרת הילדים צפורה רוזנברג, מחברת סדרת ספרי "עונג שבת" על חמשה חומשי תורה
↑ קשר כשר של חברת פלאפון
↑ תבנית:בחדרי חרדים

[1] שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.

[2] פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני עדות המזרח חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.

[3] סופרת הילדים צפורה רוזנברג, מחברת סדרת ספרי "עונג שבת" על חמשה חומשי תורה

[4] קשר כשר של חברת פלאפון

[5] תבנית:בחדרי חרדים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
 {{דמות
-| תמונה = [[קובץ:הרב ניסים קרליץ שליטא.jpg|250px|נסים קרליץ]]
+| תמונה =
 | כיתוב = הרב נסים קרליץ
-| תאריך לידה עברי = [[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]]
+| תאריך לידה = [[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]]
-| תאריך פטירה = [[21 באוקטובר]] [[2019]]
 | מקום פטירה = [[בית החולים מעייני הישועה]], [[בני ברק]]
 | מקום קבורה =
 | מדינה =
-| תאריך פטירה עברי = [[כ"ג בתשרי]] [[ה'תש"ף]]
+| תאריך פטירה = [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]]
-| מקום פעילות = [[ישראל]]- [[בני ברק]]
+| מקום פעילות = [[ישראל]] - [[בני ברק]]
 | תחומי עיסוק = [[הלכה]] [[דיינות]] [[תלמוד בבלי]]
-| תפקידים נוספים = חבר [[מועצת גדולי התורה]], חבר נשיאות [[ועד הישיבות]], [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]]
+| תפקידים נוספים = חבר נשיאות [[ועד הישיבות]], [[אב בית דין]], ראש [[כולל אברכים]]
 | רבותיו = רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], אביו הרב [[נחום מאיר קרליץ]] והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]
 | חיבוריו = '''חוט שני'''
 }}
-ה[[רב]] '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] [[ה'תרפ"ו]], [[29 ביולי]] [[1926]] - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], [[21 באוקטובר]] [[2019]]) היה מבכירי [[פוסק הלכה|פוסקי ההלכה]] ה[[ליטאים (זרם)|חרדים ליטאים]], מייסד וראש [[בית דין צדק בני ברק]] (כונה "[[אב"ד|גאב"ד]]" בית הדין), חבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[דגל התורה]], ראש [[כולל חזון איש]] ורב שכונת [[רמת אהרן]].
+הרב '''שמריהו יוסף נסים קרליץ''' ([[י"ח באב]] ה'[[תרפ"ו]], (29 ביולי 1926) - [[כ"ג בתשרי]] [[תש"פ]], (21 באוקטובר 2019)) היה מבכירי פוסקי ההלכה הליטאים, מייסד וראש בית דין צדק בני ברק (כונה "גאב"ד" בית הדין), ראש כולל חזון איש ורב שכונת רמת אהרן בבני ברק
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[קוסובה (עיירה)|קוסובה]] שב[[בלארוס]], ל[[רבי נחום מאיר קרליץ]]{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו [[רבי שמריהו יוסף קרליץ]], ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני [[עדות המזרח]] חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם. [[מרוה לצמא]] חיי שרה [[ה'תש"פ]].}}. הסנדק בברית היה [[רבי מאיר קרליץ]]. [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד ב[[ישיבת תפארת ציון]]. המשיך את לימודיו ב[[ישיבת לומז'ה]] ותקופה קצרה לאחר פתיחת [[ישיבת פוניבז']] בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש. ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב [[צבי קופשיץ]] מירושלים, נינתו של הרב [[חיים זוננפלד]]. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]], ממנה פוטר בשנת תשכ"ב על ידי [[ראש הישיבה]] דאז הרב [[משה יהושע הגר]] לימים [[האדמו"ר מויזניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]]{{מקור}}. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים{{הערה|[[מרוה לצמא]] חיי שרה [[ה'תש"פ]].}}.
+נולד בקוסובה שב[[בלארוס]], לרב נחום מאיר קרליץ{{הערה|שם משפחתו המקורי של הרב נחום מאיר היה ציבולניק, והוא שינהו לשם המשפחה של חותנו - הרב שמריהו יוסף קרליץ.}} ולבתיה, אחותו של [[החזון איש]]. תחילה נקרא בשם 'שמריהו יוסף', על שם סבו רבי שמריהו יוסף קרליץ, ולאחר נס שנעשה לו הוסיפו לו את השם 'נסים'{{הערה|פעם התבטא הרב נסים בדרך צחות ששם זה גרם לכך שבני [[עדות המזרח]] חשו בנח לקבל ממנו הכרעות בהלכה, מפני ששם זה יותר מצוי אצלם.}}.
+עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת [[תרצ"ו]], לאחר שהוריו הבינו כי יחויבו לשולחו לבית הספר הפולני. עם עלותו לישראל למד בישיבת תפארת ציון. המשיך את לימודיו בישיבת לומז'ה ותקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו ורבו החזון איש.
+ב[[תשי"א]] נשא את לאה, בתו של הרב צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הרב חיים זוננפלד. ב[[תשט"ו]] מונה ל[[ר"מ]] בישיבת חוג חתם סופר וב[[תשי"ח]] עבר לישיבת [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ב[[בני ברק]]. בין השאר למד ב[[חברותא]] עם [[החזון איש]] [[סדר קדשים]] וכן עם [[הסטייפלר]]. היה מהאנשים הקרובים ביותר לחזון איש, והיה היחיד שהחזון איש ביקש ממנו סיוע בעניינים אישיים.
 בשנת [[ה'תשע"ה]] נפטרה אשתו.
-במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 ב[[בית החולים מעייני הישועה]] לאחר סיבוך של [[דלקת ריאות]]{{הערה|יחיאל צולמן [https://www.jdn.co.il/breakingnews/1215478/ נִצְּחוּ אֶרְאֶלִּים: אבל בעולם התורה – מרן פוסק הדור הגר"נ קרליץ זצ"ל] באתר [[JDN]]}}. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר ב[[בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז']].
+במוצאי [[שמחת תורה]], כ"ג בתשרי ה'תש"פ, נפטר בגיל 93 בבית הרפואה מעייני הישועה לאחר סיבוך של דלקת ריאות. הלוויתו יצאה למחרת מרחוב הרב כהנמן פינת רחוב הרב רוזנהיים בבני ברק ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'.
 ===פעילות ציבורית===
-בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש [[כולל חזון איש]] וכרב [[בית הכנסת הליגמן]], מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את [[בית דין צדק בני ברק]] שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של [[המרכז הרפואי מעיני הישועה]]. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר ב{{ו|ועד הישיבות}}, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם הקמת מועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] ב[[תשמ"ט]] עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת [[1992]].
+בשנת [[תשי"ט]] עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן, מבתי הכנסת הראשונים בבני ברק. בשנת [[תשכ"ח]] הקים את בית דין צדק בני ברק שבראשו עמד כיובל שנים. הרב קרליץ היה חבר ועדת הרבנים של המרכז הרפואי מעיני הישועה. בשנת תשל"ב מונה לכהן כחבר בועד הישיבות, ובמשך שנים כיהן כנשיא הוועד לצידו של הרב וואזנר. בשנת [[תשל"ו]] מונה לכהן כרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם פרישתו של אחד ממנהיגי הציבור הליטאי תוך כדי הקמת מפלגה חדשה הצטרף אליו.
-בשנת [[תשל"ז]] מונה לחבר ב[[מועצת גדולי התורה]]. עם הקמת מועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] ב[[תשמ"ט]] עבר אליה. היה שותף בגיבוש הסכם האיחוד מחדש בין דגל התורה ואגודת ישראל בשנת [[1992]]. הרב קרליץ היה החבר הוותיק בנשיאות [[ועד הישיבות]], והותיק מבין חברי מועצת גדולי התורה המכהנים.
-כיהן בנשיאות "[[מפעל הש"ס העולמי]]" שהקים [[רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.
-בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]], בשנת תש"מ חתם עם אותו האיש והרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] על מכתב נגד השבועון החרדי "צופר", בסיון תשע"ג כתב מכתב כנגד שילוב [[לימודי חול]] ב[[כולל אברכים]]{{הערה|חיים ברקוביץ', [http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=6147 הגר"נ קרליץ: אין לשלב לימודי חול עם לימודי תורה] אתר לדעת.נט}}.
+כיהן בנשיאות "מפעל הש"ס העולמי" שהקים רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מקלויזנבורג שאף הושיבו לידו בכינוס הנשיאות הראשון.
-ב[[ישיבת פוניבז'#מאבק השליטה על הישיבה|וויכוח על השליטה בישיבת פוניבז']] הוא מונה כבורר מוסכם ובבית דינו התקיימו מספר דיונים, שלאחריהם בעקבות טענות מצידו של הרב מרקוביץ פרש מהתיק ופירסם פסק ביניים עליו חתמו הרב שטינמן והרב אלישיב. בהמשך תמך וגיבה את מהלכיו של הרב [[אליעזר כהנמן]].
+בשבט תשל"ג נאם בכנס כנגד [[פסק דין האח והאחות|היתר האח והאחות]] של הרב [[שלמה גורן]].
-==הערכה==
-{{להשלים}}
-* [[רבי יוסף שלום אלישיב]] התבטא על רבי נסים קרליץ שהוא הדיין האחרון שיכול לפסוק בשאלות ממוניות הלכתיות מן הגמרא והסברא, ואינו נזקק לאסמכתא מספרות השו"ת הדנה בעניין<ref>מוסף יתד נאמן י"א אלול תשע"ג 17.08.13</ref>.
-* [[רבי נתן שולמן]] אמר עליו שהוא מעין דמעין של [[החזון איש]] במידות{{הערה|[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=47917#p579404 עדות מקורבו חיים שאול] ב[[פורום אוצר החכמה]]}}.
 == משפחתו ==