רב סעדיה גאון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 ===ראש ישיבת סורא===
-בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון".
-רב סעדיה היה בעל יכולות נדירות הן בתחום התורני והן בתחום הציבורי, ומינויו כגאון היה אפוא מתבקש. אלא שלאידך גיסא, הוא לא גדל כיתר הגאונים בין חכמי ישיבות בבל, וייתכן אף שפעילותו הספרותית המגוונת והחדשנית לא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים. היה גם ברור שהוא בעל אופי עצמאי מאוד ותקיף ואינו נרתע מעימותים. ראש הגולה התייעץ עם אחד מחשובי הקהילה, ניסי אלנהרואני, והוא הציע למנות חכם אחר ולא את רב סעדיה. ש"אף על פי שהוא [רב סעדיה] אדם גדול ומופלג בחכמה – אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם". למרות זאת, ראש הגולה החליט למנות את רב סעדיה. כעבור שנתיים אכן ראש הגולה נקלע לעימות עם רב סעדיה והדיח אותו מכהונת גאון למשך כחמש שנים, שבמהלכן כתב את החשובים שבספריו ובהם: ספר האמונות והדעות. לאחר מכן אחד מחשובי הקהל, בישר בן אהרן, הביא לפיוס בין ראש הגולה לרב סעדיה שמילא בחזרה את תפקיד הגאון עד פטירתו בשנת 942.
+בין היהדות הארץ-ישראלית ליהדות הבבלית שררו חילוקים בנושאים שונים ומדי פעם אף התגלעו מחלוקות גדולות. ולמרות שבעצם היה רס"ג בנה של יהדות מצרים, שהיא ענף של המסורת הארץ-ישראלית, הוא היה בכמה מקרים מאלו שהביאו לניצחונה של יהדות בבל, גם באותם עניינים שבאופן מסורתי עדיין נשארו בתחומה של היהדות הארץ-ישראלית אף כאשר הבכורה ניטלה ממנה ועברה לבבלית.
+אחת<ref>ראה בכל זה בקיצור בספר "אוצר ישראל" ועוד ספרים שחוברו במיוחד על מחלוקת זו.</ref> מהם הייתה השאלה באיזה יום בשנת ד' אלפים תרפ"ב יחול חג הפסח: ביום השני בשבוע או ביום השלישי בשבוע.
+הדיון היה בין הראש ישיבה בארץ ישראל בשם בן מאיר<ref>כנראה ששמו אהרן. היה מיוחס לרשב"ג</ref> לבן רבי מאיר בן זכאי שהיה ראש הגולה. הרס"ג ורב כהן צדק. ורב סעדיה נטל חלק חשוב במאבק זה ונתפס כאחת הדמויות המובילות במחנה הבבלי. הוא ניצל את קשריו עם קהילות יהודיות ברחבי העולם ואת כישרונותיו הרטוריים כדי לשכנעם בצדקת הטיעון הבבלי, ובמידה רבה בני דורו או בו כמי שאחראי במידה ניכרת לכך שבסופו של דבר התקבלה השיטה הבבלית ברחבי העולם היהודי. רב סעדיה אף חיבר ספר בנושא "ספר המועדים" שבו מבטא את עמדתה של השיטה הבבלית בנושא.
+בשנת 928 מונה לראש ישיבת סורא, שהייתה שרויה זה זמן מה במשבר של הידלדלות, ואף נשקלה האפשרות לסוגרה ולספח את שרידיה לישיבת פומבדיתא. בזאת נתמנה ל"גאון".
-תיקן את סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.
+רב סעדיה היה בעל יכולות נדירות הן בתחום התורני והן בתחום הציבורי, ומינויו כגאון היה אפוא מתבקש. אלא שלאידך גיסא, הוא לא גדל כיתר הגאונים בין חכמי ישיבות בבל, וייתכן אף שפעילותו הספרותית המגוונת והחדשנית לא מצאה חן בעיני אנשים מסוימים. היה גם ברור שהוא בעל אופי עצמאי מאוד ותקיף ואינו נרתע מעימותים. ראש הגולה התייעץ עם אחד מחשובי הקהילה, ניסי אלנהרואני, והוא הציע למנות חכם אחר ולא את רב סעדיה. ש"אף על פי שהוא [רב סעדיה] אדם גדול ומופלג בחכמה – אינו מתיירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם". למרות זאת, ראש הגולה החליט למנות את רב סעדיה. כעבור שנתיים אכן ראש הגולה נקלע לעימות עם רב סעדיה והדיח אותו מכהונת גאון למשך כחמש שנים, שבמהלכן כתב את החשובים שבספריו ובהם: ספר האמונות והדעות. לאחר מכן אחד מחשובי הקהל, בישר בן אהרן, הביא לפיוס בין ראש הגולה לרב סעדיה שמילא בחזרה את תפקיד הגאון עד פטירתו בשנת 942.
+בן תיקוניו הידועים היה סידור התפילה והפיצו בעם ישראל.
 בעקבות ריבוי הכפירה בדורו חיבר את חיבורו [[האמונות והדעות (ספר)|האמונות והדעות]] על אמונה ואחדות ה'. על ספרו זה מיוסד ספרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[דרך אמונה - ספר החקירה]]. בנוסף כתב ספרים רבים אחרים, ביניהם תרגום של התנ"ך לערבית בצרוף פירוש. על חיבוריו [[רבי אברהם אבן עזרא]] כינהו: "ראש המדברים בכל מקום". רבים מחיבוריו אבדו במשך הדורות.