יחזקאל פייגין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ה[[חסיד]] הרב '''יחזקאל פייגין''' [[הי"ד]] (המכונה '''חאצ'ע''') היה מזכירו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]]. | נולד בשנת [[תרמ"ה]] לערך. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב|כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח ע"י [[אדמו"ר הרש"ב]], יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]]. | ||
מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | |||
כיהן כ[[חוזר]] ראשי של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]]. | בשנת [[תרפ"א]] ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]], ועמד בראשה עד לשנת [[תרפ"ג]], בה נסגרה הישיבה. ב[[תרפ"ד]] עבר עם קבוצת תלמידים ל[[תומכי תמימים נעוועל|נעוועל]] והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת [[תרפ"ו]] (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות ה[[יהדות]] ב[[ברית המועצות]]. | ||
בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. בהמשך מנהל פעילות [[ליובאוויטש]] ב[[פולין]] ו[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. בשנת [[תרפ"ז]] | בין השנים [[תרפ"א]] - [[תרפ"ז]], מנהל [[תומכי תמימים]] ו[[תפארת בחורים]] ב[[רוסיה]]. בהמשך מנהל פעילות [[ליובאוויטש]] ב[[פולין]] ו[[משפיע]] [[אנ"ש]] [[ריגא]]. כמו כן כיהן כראש ארגון [[אחות תמימים ריגא]]. | ||
בשנת [[תרפ"ז]] החל לכהן כמזכיר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | בין השנים [[תרצ"ה]] - [[תרצ"ט]], ערך את המדור "שערי חסידות" ב[[התמים (ורשה)]]. | ||
בימי [[השואה]] עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. | בימי [[השואה]], ניצל מוורשה והגיע לריגה, וכאשר ריגה נכבשה על ידי הנאצים, עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה. | ||
בי' [[כסלו]] [[תש"ב]] נרצח על [[קידוש ה']] ב[[ריגא]], יחד עם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד]], הרב [[רפאל כהן]] וה[[שו"ב]] והרב [[מרדכי חפץ]] הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד. | |||
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד. | ||
גרסה מ־11:21, 4 בנובמבר 2009
החסיד הרב יחזקאל פייגין הי"ד (המכונה חאצ'ע) היה מזכירו של אדמו"ר הריי"צ.
נולד בשנת תרמ"ה לערך. בבחרותו, למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש והיה מקושר לכ"ק אדמו"ר הרש"ב. בשנת תרע"ב נשלח ע"י אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה תמימים לייסד את ישיבת תורת אמת חברון, בראשות הרב שלמה זלמן הבלין. בשנת תרע"ד, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, גורשו התלמידים בחזרה לרוסיה.
מונה בשנת תרפ"א על ידי אדמו"ר הריי"צ לנהל את הדמי מעמד מטעם קופת רבינו,
כיהן כחוזר ראשי של אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרפ"א ייסד את ישיבת תומכי תמימים פולטבה, ועמד בראשה עד לשנת תרפ"ג, בה נסגרה הישיבה. בתרפ"ד עבר עם קבוצת תלמידים לנעוועל והחל לעמוד בראשה. בתפקיד זה כיהן עד שנת תרפ"ו (לערך). לאחר מכן התמסר כולו לניהול כללי של פעילות היהדות בברית המועצות.
בין השנים תרפ"א - תרפ"ז, מנהל תומכי תמימים ותפארת בחורים ברוסיה. בהמשך מנהל פעילות ליובאוויטש בפולין ומשפיע אנ"ש ריגא. כמו כן כיהן כראש ארגון אחות תמימים ריגא.
בשנת תרפ"ז החל לכהן כמזכיר כ"ק אדמו"ר הריי"צ.
בין השנים תרצ"ה - תרצ"ט, ערך את המדור "שערי חסידות" בהתמים (ורשה).
בימי השואה, ניצל מוורשה והגיע לריגה, וכאשר ריגה נכבשה על ידי הנאצים, עשה אדמו"ר הריי"צ מאמצים רבים להצילו, אך ללא הצלחה.
בי' כסלו תש"ב נרצח על קידוש ה' בריגא, יחד עם החסידים: הרב אליהו חיים אלטהויז, הרב יצחק מתמיד, הרב רפאל כהן והשו"ב והרב מרדכי חפץ הי"ד, כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא, הי"ד.
כאשר שמע אדמו"ר הריי"צ על רצח מזכירו, הורע מצבו הבריאותי מאד.