ניקולייב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32 | *שניאור ברגר, '''ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד''' {{בית משיח}} בית משיח גליון 552 עמוד 32 | ||
{{תבנית:עיירות באוקראינה}} | {{תבנית:עיירות באוקראינה}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־07:04, 7 באוגוסט 2020
ניקולאייב (מכונה גם בשם מיקולייב) הינה העיר בה נולד הרבי.
אבי סבו של הרבי הרב אברהם דוד לאוואט, וסבו של הרבי - הרב מאיר שלמה ינובסקי, שהיה חסידו של הרבי הרש"ב שימש שם כרב, ולצידו כיהן גם חתנו הרב שמואל שניאורסון כ'רב מטעם' שהוסמך לתפקיד זה על ידי השלטונות.
הרבה מניגוני חב"ד באים מעיר זו שעיר זו היתה מפורסמת בניגוניה - חלק מהשירים (חוברו/הובאו) ממשפחת ינובסקי (הרב מאיר שלמה, ואחיו, וכמו"כ אביהם שהיה גם כן בעל מנגן) וממשפחת חריטונוב ועוד.
תולדות חב"ד בעיר
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות מושבות (קלוניות) יהודיות, בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת תקמ"ח, גרו בה יהודים, אולם בשנת תקצ"ד גורשו היהודים ממנה, והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו המומע לאה, אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב אפרים זלמן ראזומנע, מחסידי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב אברהם דוד לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסיה.
עיר הולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א
בי"א ניסן תרס"ב נולד בעיר כ"ק אדמו"ר שליט"א להוריו הרב לוי יצחק והרבנית חנה בתו של רב העיר הרב מאיר שלמה ינובסקי.
שם גדל הרבי עד גיל 8 לערך, שאז עבר אביו לכהן ברבנות ביקטרינוסלב, וגם לאחר מכן היה נוסע לפעמים לבית זקניו.
התייחסות מיוחד ביותר בא הרבי מעיר כיצד הוא זוכר את חיי החסידים בניקולייב במכתב[1] לרב שמואל בצלאל אלטהויז שמוצאו מהעיר חותם הרבי "ולבשר טוב תמיד כל היומים ובשמחה כמנהג ניקאלאייעוו ואנשיה מאז".
רבנים העיר החסידים
- הרב אברהם דוד לאוואט
- הרב מאיר שלמה ינובסקי
- הרב שלום דובער גוטליב - שליח הרבי ורב העיר ניקולייב.
חסידי חב"ד מהעיר נקולייב
- הרב שמשון חריטונוב
- הרב שלום חריטונוב
- הרב שמואל בצלאל אלטהויז
- הרב אשר גרוסמן
- הרב שניאור זלמן ברונשטיין
- הרב יחיאל מיכל דוברוסקין
- הרב פנחס טודרוס אלטהויז
העיר כיום
רבה של ניקולייב ושליח הרבי בעיר הוא הרב שלום גוטליב.
לקריאה נוספת
- שניאור ברגר, ניקולייב - מערי המבצר של חסידות חב"ד
בית משיח גליון 552 עמוד 32
| ערים באוקראינה | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ [chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/5100.htm |אגרות קודש כרך יד אגרת ה'ק]