פורים משולש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פורים משולש''' הוא מאורע המתרחש כאשר יום [[ט"ו באדר]] - [[שושן פורים]] יוצא בשבת. | |||
ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית. | |||
ב[[ירושלים]], בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים: | |||
ביום שישי, [[י"ד באדר]], קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "[[ועל הניסים]]" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
===מקור השם=== | ===מקור השם=== | ||
הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום [[פורים]] דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון. | |||
===דיני פורים משולש=== | ===דיני פורים משולש=== | ||
ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים. | ביום שישי, [[י"ד באדר]] - קוראים את [[מגילת אסתר]] ונותנים [[מתנות לאביונים]]. | ||
בשבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה | בשבת, [[ט"ו באדר]] - מוסיפים בקריאת התורה ל[[מפטיר]] את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "[[ועל הנסים]]". | ||
ביום ראשון, ט"ז באדר - מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות. | ביום ראשון, [[ט"ז באדר]] - מקיימים את סעודת פורים ושולחים [[משלוח מנות]]. | ||
הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה. | הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה. | ||
מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא | מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא ב[[תלמוד בבלי]] רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת ה[[תלמוד ירושלמי]] בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון. | ||
ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים. | ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים. | ||
שורה 17: | שורה 20: | ||
רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון. | רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון. | ||
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי | בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי ה[[רמב"ם]] משתמע כשיטתו. | ||
==ייחס הרבי לפורים משולש== | ==ייחס הרבי לפורים משולש== | ||
שורה 23: | שורה 26: | ||
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה - על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יא עמ' 340.}}, וכן: "כבכל דבר חשוב - צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש"{{הערה|ממכתב (כללי-פרטי) אדר"ח אדר תשמ"ב.}}. | בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה - על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך יא עמ' 340.}}, וכן: "כבכל דבר חשוב - צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש"{{הערה|ממכתב (כללי-פרטי) אדר"ח אדר תשמ"ב.}}. | ||
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות | יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות ל[[מבצע פורים]] בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים{{הערה|משיחת ש"פ תרומה תנש"א ס"י, ספר-השיחות ח"א עמ' 350.בכמה שנים היה הרבי מקשר את ההתעוררות ל'מבצע פורים' עם 'מבצע תורה', כמרז"ל "ליהודים היתה אורה - זו תורה" ('אוצר מנהגי חב"ד', חודש אדר, עמ' רפו).}}. | ||
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ס"ח, ספר-השיחות ח"א עמ' 335, ושם פירוט: במשתה ושמחה - שהולכים לשמח מבית לבית (מלבד ההשתתפות ברוב עם לאחר הסעודה עם בני משפחתו); במתנות לאביונים - לתת ברוב עם לגבאי או לקופה של צדקה (שהרי לעניים עצמם יש לתת בתכלית הזהירות בכבודם). וכל זה - כהוספה באחדות ישראל, הבאה כהכנה לסיום הגלות, עיי"ש}}. | נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך"{{הערה|משיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ס"ח, ספר-השיחות ח"א עמ' 335, ושם פירוט: במשתה ושמחה - שהולכים לשמח מבית לבית (מלבד ההשתתפות ברוב עם לאחר הסעודה עם בני משפחתו); במתנות לאביונים - לתת ברוב עם לגבאי או לקופה של צדקה (שהרי לעניים עצמם יש לתת בתכלית הזהירות בכבודם). וכל זה - כהוספה באחדות ישראל, הבאה כהכנה לסיום הגלות, עיי"ש}}. | ||
שורה 29: | שורה 32: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[פורים קטן]] | *[[פורים קטן]] | ||
*[[פורים]] | *[[פורים]] | ||
*[[מבצע פורים]] | *[[מבצע פורים]] | ||
{{פורים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | |||
[[קטגוריה:פורים]] | |||
גרסה מ־09:06, 6 באוגוסט 2020
פורים משולש הוא מאורע המתרחש כאשר יום ט"ו באדר - שושן פורים יוצא בשבת.
בירושלים, בשושן הבירה ובערים מוקפות חומה מציינים את יום ט"ו באדר כחג פורים לכל דבר ("שושן פורים"). בשנים בהם ט"ו באדר חל בשבת, ולא ניתן לקיים כמה ממצוות החג במשך השבת עצמה, פורסים את המצוות על פני שלושה ימים: ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים; בשבת מוסיפים את תפילת "ועל הניסים" במהלך התפילה ובברכת המזון; וביום ראשון שולחים מנות איש לרעהו ואישה לרעותה, ועורכים את הסעודה החגיגית.
היסטוריה
מקור השם
הכינוי משולש נובע מכך, שהחג של הערים המוקפות מתפרס על שלושה ימים רצופים, תוך העברת המצוות שאינן יכולות להתקיים בשבת, לימי החול שמשני צדדיו. הבעיה העיקרית היא קריאת המגילה, שאינה יכולה להיעשות בשבת. אף שמעיקר הדין אין מניעה לקרוא מגילה בשבת, גזרו חז"ל "שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים", ולכן העבירו את קריאת המגילה אל יום שישי, שהוא יום פורים דפרזים. פורים משולש הוא אירוע נדיר יחסית הקורה רק ב-11% מהשנים, באותן שנים בהם חל חג פסח ראשון ביום ראשון.
דיני פורים משולש
ביום שישי, י"ד באדר - קוראים את מגילת אסתר ונותנים מתנות לאביונים. בשבת, ט"ו באדר - מוסיפים בקריאת התורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, ומתפללים את תפילת "ועל הנסים". ביום ראשון, ט"ז באדר - מקיימים את סעודת פורים ושולחים משלוח מנות.
הסיבה שמצוות מתנות לאביונים מוצמדת לקריאת המגילה, מנומקת בטעם שהאביונים נושאים עיניהם לקריאת מגילה. הסיבה שמצוות משלוח מנות מוצמדת לסעודת פורים היא מפני שמשלוח המנות מתבצע כדי שיוכלו לקיים את הסעודה.
מקור הדין המחייב את דחיית הסעודה ליום ראשון הוא בתלמוד הירושלמי. כיוון שלא קיימת התייחסות לנושא בתלמוד בבלי רוב פוסקי ההלכה קיבלו את דעת התלמוד ירושלמי בנושא ופסקו שיש לעשות את הסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון.
ברם, הרב לוי בן חביב שהיה רבה של ירושלים במאה הרביעית לאלף השישי התנגד לשיטה זו, והביא ראיות מן התלמוד הבבלי שמהן נובע לכאורה כי לפי התלמוד הבבלי אין לעשות כך (כלומר לשיטתו התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי בעניין זה). כיוון שלפי הכלל המקובל בהלכה, כאשר התלמוד הבבלי חולק על התלמוד הירושלמי פוסקים הלכה כמו התלמוד הבבלי, יוצא שלשיטתו יש לערוך סעודת פורים ומשלוח מנות בשבת עצמה, וכך הוא נהג בפועל בירושלים.
רוב הפוסקים דחו את ראיותיו מן התלמוד הבבלי וטענו שהתלמוד הבבלי לא הכריע בסוגיה זו ולכן יש לפסוק על פי התלמוד הירושלמי. כהכרעת רוב הפוסקים נוהגים כיום יהודי רוב העדות – ועורכים את סעודת הפורים ושולחים מנות ביום ראשון.
בניגוד לכך, חלק מיוצאי תימן נוהגים כשיטת ר' לוי בן חביב, משום שגם מדברי הרמב"ם משתמע כשיטתו.
ייחס הרבי לפורים משולש
בקשר למצוות ומבצעי חג הפורים, כתב הרבי: "אשר כל זה דורש זמן והכנה ופעולה - על-כל-פנים מתחיל מראש-החודש"[1], וכן: "כבכל דבר חשוב - צריכה להיות הכנה מבעוד מועד, על-כל-פנים מראש-החודש"[2].
יש להתחיל ולהשלים מבעוד מועד את כל ההכנות הדרושות למבצע פורים בכל העולם כולו, שלא יישאר אפילו יהודי אחד בפינה נידחת בקצווי תבל שלא יהיה נכלל במבצע פורים[3].
נוסף על קיום כל המצוות דימי הפורים על-ידי כל אחד ואחת, יש להרעיש ולפרסם בכל מקום ומקום, הן בחו"ל וכן (ועל-אחת-כמה-וכמה) בארצנו הקדושה, על-דבר ההשתדלות שכל ענייני פורים יהיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך"[4].
ראו גם
חג הפורים | ||
---|---|---|
ימי הפורים | פורים קטן · שבת זכור · תענית אסתר · פורים · שושן פורים · פורים משולש | |
מצוות הפורים | משלוח מנות · משתה ושמחה · מתנות לאביונים · קריאת המגילה · ועל הניסים | |
מנהגי פורים | זכר למחצית השקל · קרעפלאך · תחפושת · עד דלא ידע · אוזני המן | |
מגילת אסתר | אחשוורוש · המן · אסתר · מרדכי היהודי · בגתן ותרש · ושתי · חרבונה · עשרת בני המן · זרש | |
ענייני הפורים | מבצע פורים · חג הפורים והקהל · תקנת המשקה | |
התוועדויות פורים | פורים תשי"ג · נס מבצע פורים תשל"ו | |
ניגוני פורים | ויהי בימי אחשורוש · שושנת יעקב (א) · שושנת יעקב (ב) · שושנת יעקב (ג) · בימי מרדכי ואסתר · שושנת יעקב (חודוקוב) |
הערות שוליים
- ↑ לקוטי-שיחות כרך יא עמ' 340.
- ↑ ממכתב (כללי-פרטי) אדר"ח אדר תשמ"ב.
- ↑ משיחת ש"פ תרומה תנש"א ס"י, ספר-השיחות ח"א עמ' 350.בכמה שנים היה הרבי מקשר את ההתעוררות ל'מבצע פורים' עם 'מבצע תורה', כמרז"ל "ליהודים היתה אורה - זו תורה" ('אוצר מנהגי חב"ד', חודש אדר, עמ' רפו).
- ↑ משיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט ס"ח, ספר-השיחות ח"א עמ' 335, ושם פירוט: במשתה ושמחה - שהולכים לשמח מבית לבית (מלבד ההשתתפות ברוב עם לאחר הסעודה עם בני משפחתו); במתנות לאביונים - לתת ברוב עם לגבאי או לקופה של צדקה (שהרי לעניים עצמם יש לתת בתכלית הזהירות בכבודם). וכל זה - כהוספה באחדות ישראל, הבאה כהכנה לסיום הגלות, עיי"ש