אור הסובב כל עלמין: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מ (בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אור הסובב כל עלמין''' הוא [[אור]] אלוקי המחיה את העולמות בבחינת ריחוק, שמקיף את כל העולמות ומאיר בהם בהארה שווה. | |||
שורש אור הסובב הוא ב[[טהירו עילאה]] שהוא ה[[רשימו]] הנותר במקום ה[[חלל הפנוי]] שנוצר לאחר ה[[צמצום]]. | |||
אור הסובב כל עלמין הוא [[אור אין סוף]] הבלתי בעל גבול שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]]. | אור הסובב כל עלמין הוא [[אור אין סוף]] הבלתי בעל גבול שלמעלה מ[[סדר ההשתלשלות]]. | ||
==ענינו== | |||
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות. | יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות. | ||
| שורה 18: | שורה 23: | ||
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י ה[[צמצום]]) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין. | והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י ה[[צמצום]]) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין. | ||
==מקורות לעיון:== | ==מקורות לעיון:== | ||
*[[תניא]] פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח | *[[תניא]] פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח | ||
*[[שער היחוד והאמונה]] פ"א, פ"ז | |||
*[[אגרת הקודש]] יז' | |||
*באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך | |||
*באתי לגני תשי"ג ס"ג. | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{לימוד}} | {{לימוד}} | ||
גרסה מ־21:09, 27 באוקטובר 2009
אור הסובב כל עלמין הוא אור אלוקי המחיה את העולמות בבחינת ריחוק, שמקיף את כל העולמות ומאיר בהם בהארה שווה.
שורש אור הסובב הוא בטהירו עילאה שהוא הרשימו הנותר במקום החלל הפנוי שנוצר לאחר הצמצום.
אור הסובב כל עלמין הוא אור אין סוף הבלתי בעל גבול שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
ענינו
יש להזהר מפני עיוות במחשבה - שלא ליחס תכונות גשמיות באלקות.
האור האלקי הסובב כל עלמין, אין זה שהוא סובב ומקיף מלמעלה - בבחינת מקום ח"ו. אדרבה, מפאת היותו אין סוף - בלי גבול, הרי לית אתר פנוי מיניה (אין מקום פנוי ממנו), ונמצא למטה כמו למעלה - גם בארץ הלזו הגשמית.
אך מכל מקום נקרא "אור הסובב", מפני שמהותו כל-כך גבוהה ערכית, והוא כל-כך רוחני ומופשט, שאף אחד אינו יכול להשיגו ולחוש בו, והוא סובב ומקיף את תחושת ה"מקבלים" והשגתם.
לפיכך יש לציין באור זה כמה פרטים:
א) אור הסובב אינו בא בהתלבשות בעולמות המוגבלים להיותו בלתי בעל גבול, והשפעתו בעולמות הוא בבחינת העלם. ב) העולמות המקבלים את האור אינם "כלים" לאור זה, כי מצד הגבלתם - אינם מסוגלים לקלוט את האור בפנימיותם - בהשגתם והרגשתם. ג) מכיון שאור הסובב אינו מותאם לפי ערך העולמות והנבראים, והמצאותו בהם היא רק בדרך "מקיף", לפיכך הוא נמצא בכל העולמות בשוה.
נמצא, שמחד - הוא נמצא בכל העולמות, ומאידך - אינו מתלבש ואינו מורגש באף אחד מהעולמות. ולפיכך אין חילוקי מדריגות באור הסובב, כמו באור הממלא כל עלמין.
ד) השפעתו בנבראים היא עצומה, כי עיקר ההתהוות, קיום וחיות הנבראים - הוא מאור הסובב כל עלמין הבלתי בעל גבול, כי רק הוא - שמציאותו מעצמותו ואין לו שום עילה וסיבה הקודמת לו ח"ו - בכוחו ויכולתו להוות יש מאין ואפס שקדם לו.
והיינו, שהתהוות הנבראים בדבר ה' (אור הממלא) - אפשרית רק מצד כח האין-סוף הפועל בו, בגלל היות ה"דבר ה'" נמשך (ע"י הצמצום) מן האור אין-סוף הסובב כל עלמין.
מקורות לעיון:
- תניא פכ"ג, פמ"ו, פמ"ח
- שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז
- אגרת הקודש יז'
- באתי לגני ה'שי"ת ס"א ואילך
- באתי לגני תשי"ג ס"ג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")