שמואל פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←יחוסו) |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
==מכתב בעבודת ה'== | ==מכתב בעבודת ה'== | ||
הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כתב אודות ר' שמואל פויזנער<ref>כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר [[זכרון | הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] כתב אודות ר' שמואל פויזנער<ref>כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר [[זכרון לבני ישראל]] הערה קנז.</ref>: | ||
אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן<ref>שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.</ref> פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב: | אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן<ref>שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.</ref> פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב: | ||
גרסה מ־00:42, 29 ביולי 2020
הרב שמואל פבזנר (פעווזנער) הי"ד היה מבוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ומלמד חסידי בעיירה קלימוביץ'.
תולדותיו
נולד בסביבות שנת תרמ"ט בעיירה קלימוביץ' כבן יחיד (לבד מהבנות) לאביו ר' מרדכי (חיים) פבזנר [1], נינו של ר' מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בסניפים השונים של רשת ישיבות תומכי תמימים, ובכדי להבדיל בינו ובין ר' שמואל זלמנוב שגם הוא היה בן העיירה קלימוביץ', כינו אותו בשם ר' "שמואל קלימאוויטשער" בעוד את ר' שמואל זלמנוב כינו בשם "שמואל הגדול" על שם קומתו הגבוהה.
בידנו ’הנחה' שכתב ממאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ד"ה "החודש הזה לכם — דרוש פר' בא עת"ר" שכתב ר' שמואל בכתב־ידו ושלחו אל אביו כמשלוח־מנות לחג־הפורים.
בהגיעו לגיל חתונה, נישא בחודש שבט תרע"ג עם רעייתו בת דודתו מרת אסתר הדסה בת ר' יצחק ופייגע איידעלע[2] אגראשקין שהיתה גם היא בת העיירה קלימוביץ', וקבע אף הוא את מגוריו בעיר.
בתחלה גר סמוך למקום מגורי רעייתו וכאשר קיבל הוראה מהרבי הרש"ב לעזוב את המקום פעם (בגלל עניני שלום בית), הגיע חזרה הביתה ביום ששי, ארז את כל חפציו, ועוד קודם השבת, עבר לכפר הסמוך.
היה ירא שמים בתכלית, ולפרנסתו עסק בחינוך תינוקות של בית רבן.
בתקופה מאוחרת יותר עקר עם משפחתו ליקטרינוסלב ושם היה מבאי ביתו של הרב לוי יצחק שניאורסון.
עבד תקופה מסויימת בבית חרושת לטאבק של רבי שמואל גוראריה שם חלה בדרכי הנשימה, מזה הבריא ע"י קיום הוראת רבי לוי יצחק לאכול פרות יבשים.
לאחר מכן עבר לעיר פוצפ.
נספה על קידוש השם בזמן מלחמת העולם השניה על ידי הנאצים בעיירה פאצ'עפ בכ"ט אדר תש"ב.
עזרה לחבריו התמימים
בשנות לימודיו בישיבה, שימש כגבאי צדקה של קופת גמילות חסדים "פדיון שבויים".
וכך מתאר ר' שרגא פייביש אברהם זרחין את ר' שמואל פעווזנער בזמן לימודו בתומכי תמימים בליובאוויטש אשר בכל זה הי' ר' שמואל אביכם ז"ל. מסוים ביותר כמעט מן היחידים שביחידים. וכן בגמ"ח וביקור־חולים הי' כמעט מן היחידים שבזמנו, דהיינו שהי' צדקה גדולה בת"ת הנקרא בזמנו "פדיון־שבויים" שהוא היה המתעסק והגבאי, וכן הי' דרכו אשר הן בזמן התפילה בשחרית, הי' הפנקס של צדקה זו בידו. אולי יפגש איזו אורח פנים־חדשות, וכן בימים המיוחדים לכ"ק אדמו"ר הרש"ב זצוקללה"ה לקבל אורחים ליחידות אשר היו עומדים אצל שער ק"ק להראות ולראות את פני ק"ק לעת־ערב, הי' גם ר' שמואל אביכם ז"ל עם הפנקס עומד שם לקבל צדקה מהאורחים ולכתוב בפנקס, ועוד הי' עוסק במצוה גדולה, כמו ביקור־חולים, אשר במצוה זו הי' ניכר איך שהוא אוהב־חסד.
ועובדא הוואי בדידי — שהי' זאת בשנת עת"ר, בחדש טבת, בזמן הקור והשלג, והנה קמתי בבקר כנהוג בכל־יום, והנה אין ביכולתי להתפשט את רגלי השמאלית, איך האב זיך פשוט פארקילט פון איין ווינט, והנה הבחורים כמו ... הם הלכו לעבודתם, וכמו כן עוד מהבחורים שהיו באכסניא זאת, כולם הלכו להם, ואני נשארתי גלמוד... והנה באיזה שעה, בא לפני רק שמואל ז"ל עם פנקתו בידו, לבקר אותי, לקיים מצות ביקור־חולים, וכאשר התבונן, וראה מה שנעשה אתי שנכפף הרגל כמו דַלֶד ואי־אפשר לפשוט את רגלי השמאלית, ודבר אלי ברך לבו. ואמר — דלא וועסט זיין אי"ה גיזונט — רק אני הולך להשיג את הרופא. בעת ההיא היה בעיר הזאת (ליובאוויטש) רק רופא אחד מן הערלים, איין פעלדשער, והי' דר בסוף רחוב הנוסע קראסניע בערך שני קילאמעטער, והי' ביום ההוא חשך, ושלג רב, ורוח־סערה, והוא הלך בעצמו ובא והביא את הרופא. ואח"כ כתב הרופא איזה רפואות שצריכים לזה והוא הלך לבית־מרקחת והביא אותם לי. ות"ל אחר איזה ימים עמדתי מחליי זה.
מכתב בעבודת ה'
הרב ישראל ג'ייקובסון כתב אודות ר' שמואל פויזנער[3]:
אחרי נישואיו הייתי יושן בישיבה בחדר אחד עם חברו ר' יוסף חן[4] פעם הראה לי גלויה שקיבל מחברו ר' שמואל, בה כותב:
כעת מבין אני את דברי המשפיע ר' שמואל גרונם, שהי' אומר שימי התלמיד בישיבה הם בדוגמת זמן התפלה, כמו שהתפלה משפיע על הנהגת האדם במשך כל היום כך ימי הלימוד בישיבה משפיעים על כל החיים.
ועוד אמר משל, שכדי שיהי' בבית חום של 70 מעלות צריך להיות בתנור 2000 מעלות חום. וכך הוא גם במגהץ, שמחממים אותו באש, ואח"כ כשמכניסים אותו למים הוא מתקרר קצת, אבל מחמם את המים עד שמעלה אדים. וכך היא גם השפעת ימי התלמיד בישיבה על התקופה שלאחריה.
כך כותב בחור תמים לחברו!
יחוסו
- אביו ר' מרדכי (חיים) פבזנר
- זקנו ר' שניאור זלמן פבזנר
- אבי זקנו בן ר' משה בער פוזנר
- זקן זקנו ר' מרדכי פוזנר אח אדמו"ר הזקן
משפחתו
- אחותו, אשת ר' שלמה חיים פלדמן סבו של ר' יהושע זליג פלדמן
- אחותו, שיינע באשע אשת ר' זעליג הכהן רבקין אביו של ר' מרדכי רבקין
- אחותו, חנה מיכלא אשת ר' ישראל לוין המכונה ר' ישראל נעוולער
- בנו, ר' שלום דובער פבזנר - ממנהלי דפוס 'בלשן', קראון הייטס
- בנו, ר' ישראל פבזנר - מחשובי חסידי חב"ד ברמת גן
- בנו, ר' יצחק מרדכי פבזנר - מתושבי ריגא
- בתו רישא אשת ר' חיים הלל אזימוב
- בתו חנה אשת ר' יששכר דב גורביץ
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ בן ר' שניאור זלמן פבזנר. נפטר ונטמן בבית העלמין היהודי בקלימוביץ' בכ"ד אייר תרע"ג.
- ↑ היתה בת מרת בתיה בת ר' שניאור זלמן (סבו של ר' שמואל), בנותי'ה הגדולות איידלעל, שימע, ופרדע
- ↑ כתב ב"די אידישע היים", ונעתק בספר זכרון לבני ישראל הערה קנז.
- ↑ שהי' אח"כ שו"ב בחרקוב, ואח"כ בנתניה ארה"ק.